הודו וברזיל, בלי מלריה ושלשולים

ישראלים, כמו ישראלים, נוטים להאמין ש"הכל יהיה בסדר" וש"לי זה לא יקרה". ואופטימיות היא אמנם תכונה חשובה, אבל במקרה של יציאה לחו"ל, צריך ומומלץ לעשות קצת יותר מזה.

כדי למנוע שלשולים/מחלות אקזוטיות שונות/מלריה ועוד, שיקלקלו לכם את הטיול ואף יסכנו את בריאותכם, יש להקפיד על כללי התנהגות אחרים ממה שאנחנו רגילים בארץ. איך נשמור על בריאותנו בחו"ל?

בקבוק בלי פקק. בטיול באזורים פחות מפותחים של העולם, הזהירות בצריכת מזון ומשקאות חשובה במיוחד. חשוב תמיד לדעת ולבדוק מה אוכלים ושותים לפני שהמזון מגיע לפה.

מזון ומים מזוהמים עלולים לגרום להדבקה בשורה ארוכה של מחלות, החל ממחלה קלה כמו "שלשול המטיילים" ועד למחלות קשות כמו צהבת.

"שלשול המטיילים" מהווה סימן לזיהום המעיים על ידי חיידק, נגיף או טפיל. זוהי מחלה שכיחה ביותר בקרב מטיילים לארצות טרופיות (דרום מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה), הנגרמת מצריכת מזון ומים מזוהמים.

סימניה העיקריים הם שלשול, כאבי בטן ולעתים חום, הקאות ויציאות דמיות. משך המחלה כשלושה-ארבעה ימים ובדרך כלל היא חולפת ללא טיפול.

צריכים חיסונים?בפורום מחלות זיהומיות ורפואת מטיילים יעזרו לכם
איזה תרופות לקחת בטיול?ניצן פרימור יעזור לכם בפורום ייעוץ תרופתי

על מנת להקטין את הסיכון הקיים במזון מזוהם יש להקפיד על מספר כללים:

אין לשתות משקאות שלא מבקבוק סגור.

מים שאינם ראויים לשתייה, אינם ראויים גם לצחצוח שיניים ולשטיפת הפה והידיים.

אין להוסיף קוביות קרח למשקאות, אלא אם הוכנו ממים הראויים לשתיה.

חיטוי. מים הבאים ממקור לא בטוח יש לחטא על ידי הרתחתם במשך חמש דקות, בטבליות יוד, טינקטורה יודי 2%, חמש טיפות לליטר אחד מים, או כלור, 17 מ"ג לליטר מים. ניתן להשתמש במים 30 דקות לאחר הוספת חומר החיטוי. חשוב לציין כי חיטוי המים, ביוד או בכלור, מקטין את הסיכוי לזיהום המים, אך לא מבטלו.

יש להימנע משימוש בכלי שתייה העלולים להיות מזוהמים. עדיף לשתות ישירות מבקבוק.

יש להימנע משתיים מיצים ומאכילת גלידות הנמכרות בדוכנים.

חלב לא מפוסטר חייב לעבור הרתחה. אין לאכול מוצרי חלב שהוכנו מחלב לא מפוסטר.

יש להימנע מאכילת בשר, דגים או פירות ים לא מבושלים. כמו כן, אין לאכול מזון המוכן מירקות ומפירות לא מבושלים.

ירקות ופירות טריים יש לאכול לאחר שנרחצו היטב במים הראויים לשתייה ובסבון, ולאחר שקולפו.

אין לאכול מזון כלשהו שנשאר זמן ממושך ללא קירור.

טבילה מסוכנת. מקווי מים הם מקור למחלות זיהומיות. התופעה נפוצה בעיקר בארצות מתפתחות שאין בהן מערכת ביוב מסודרת.

גם מים נקיים עלולים להכיל שבלולים הנושאים טפילי סכיסטוזומה (בילהרציה) - החודרים דרך העור וגורמים למחלה קשה הפוגעת בדרכי השתן, בכבד, בדרכי העיכול ועלולה לגרום לסרטן.

הבטן הרכה. למניעת התייבשות יש להרבות בשתיית תה חם או מים מורתחים בתוספת סוכר וקורט מלח - ניתן להכין תמיסה המכילה שש כפיות סוכר וכפית מלח בליטר מים "בטוחים", ולשתות אחרי כל פעולת מעיים, עד להחלמה.

מומלץ לאכול בננות, המספקות מלחים, ולהימנע ממאכלים מכילי חלבון.

אם השלשול תכוף ו/או מלווה בכאב בטן מציק במיוחד, אפשר להשתמש בתרופות עוצרות שלשול בתנאי שהחום לא עולה והשלשול אינו דמי (תרופה אפשרית: אימודיום, ארבע פעמים ביום, כדאי להצטייד מראש).

אם השלשול נמשך יותר משלושה - ארבעה ימים, או שהוא מלווה בחום וביציאות דמיות, יש לפנות לרופא לשקילת טיפול אנטיביוטי.

אם לא ניתן לקבל טיפול רפואי, ניתן להשתמש באנטיביוטיקה שנקנתה בארץ מראש.

הכל בגלל יתוש קטן. חרקים, ובעיקר יתושים, עלולים להעביר מחלות זיהומיות על ידי עקיצה. לקבוצה זו שייכות מחלות רבות, חלקן קשה ביותר, כגון מלריה, קדחת צהובה, דלקת מוח יפנית, קדחת דנג'י ועוד, ונגד רובן לא קיים חיסון או טיפול יעיל. גם במקרים שקיים חיסון או טיפול, למשל למלריה, הם אינם מקנים הגנה של 100%.

היתושים הם מעבירי מחלות נפוצים בגבהים של עד 200 מטר מעל גובה פני הים, בעיקר בסביבות מקורות מים עומדים ולאחר הגשמים. רובם פעילים יותר בשעות החשיכה.

קדחת דנג'י, הנפוצה באזורים בדרום מזרח אסיה, מועברת בשעות היום ועל כן יש לנקוט אמצעי הגנה ביום.

באזורים הנגועים במלריה יש להתחיל בנטילת תרופות למניעת המחלה שבוע ימים לפני הנסיעה ולהמשיך בנטילת התרופות כל זמן השהות באזור הנגוע, ובארבעת השבועות לאחר היציאה ממנו.

יש להקפיד על נטילה סדירה של התרופה. דילוג על מנה עלול להחליש את ההשפעה המניעתית של התרופה. באזורים נגועים יש להיזהר במיוחד מעקיצות יתושים ומומלץ לנהוג על פי הכללים הבאים:

יש ללון בחדרים מרושתים ומרוססים או מתחת לכילה. יש להקפיד על כך במיוחד עם תינוקות ופעוטות.

יש ללבוש בגדים שיכסו את כל הגוף, בעיקר לאחר שקיעת החמה. מומלץ שצבע הלבוש יהיה בהיר, מאחר שצבע כהה מושך יתושים.

להימנע מבשמים, כיוון שהם, ומוצרים ריחניים אחרים, מושכים חרקים.

יש למנוע מגע ישיר בין הגוף לבין הקרקע.

אם נמצאו קרציות על הגוף, יש להסירן בזהירות על ידי פינצטה או סכין על מנת למנוע פיזור תוכן הקרצייה על העור. בהמשך יש להיוועץ ברופא במקום ולשקול נטילת טיפול תרופתי מונע.
<@ --- IMG_2 --- @>
יש למרוח לעתים קרובות חומר דוחה חרקים על חלקי הגוף שאינם מכוסים לגמרי. התכשירים היעילים הם אלה המכילים את התרכיב הפעיל deep בריכוז של 30 אחוז (לדוגמא: autan). יש להימנע משימוש מופרז אצל ילדים ותינוקות.

צער בעלי חיים. מחלת הכלבת נגרמת על ידי נגיף וגורמת ל-100 אחוזי תמותה. המחלה נפוצה בארצות טרופיות בגלל אי פיקוח על בעלי חיים משוטטים, וחלק ניכר בהם נגוע במחלה..

ההדבקה מתרחשת על ידי נשיכה, ליקוק או שריטה. לפיכך, יש להימנע מכל מגע עם בעלי חיים. אין ללטף כלבים או חתולים, במיוחד באזורים הנגועים בכלבת. אין לגעת גם בנבלות.

במקרה של נשיכה, יש לרחוץ היטב את הפצע במים ובסבון, למרוח חומר חיטוי (אלכוהול) ולפנות ללא דיחוי לרופא או לבית חולים על מנת לקבל ייעוץ וטיפול נגד כלבת.

עוד על טיולים בחו"ל ומחלות:
טיסות ארוכות לחו"ל? טרומבוזה בדרך
בריאות בטרקים? לא אצלנו
בנות, כך תתכוננו לטיול אקזוטי
10 טיפים לתיק התרופות המושלם בחו"ל
כך תישרדו את טיול התרמילאים שלכם

במידת האפשר יש להביא את פרטי הכלב ובעליו או את תיאורו. אם מדובר בשהייה ממושכת מאוד (מעל שנה) בארץ נגועה בכלבת (הודו למשל), רצוי לקבל חיסון טרם הנסיעה.

פירסינג כחול-לבן. מכשירים או מחטים מזוהמים המשמשים לפירסינג או קעקוע עלולים לגרום למחלות כגון דלקת כבד נגיפית מסוג B ואיידס. יש להימנע מפירסינג או קעקועים בחו"ל ולחכות לחזרה לארץ.

שיניים. לפני נסיעה ממושכת רצוי לדאוג לביקורת של מצב השיניים. טיפול שיניים בעת הטיול עלול לחשוף את המטופל לסכנת הידבקות בדלקת כבד נגיפית B או איידס. בנסיעות קצרות, יש להשתדל להימנע מקבלת טיפול שיניים ולהסתפק במשככי כאבים עד החזרה מהטיול.

יחסים בינלאומיים. מחלות כמו איידס, דלקת כבד נגיפית B, זיבה, עגבת ומחלות נוספות מועברות ביחסי מין.

על מנת לצמצם את הסכנה יש להימנע ממגע מיני מקרי ומגע מיני מקרי עם פרוצות, שרבות מהן נגועות במחלות אלו. יש להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין.

לחזור הביתה. במקומות שונים בעולם עלולים להיתקל בבעיות בשירותי הבריאות המקומיים, למשל, ציוד רפואי שאינו סטרילי.

קבלת עירוי דם וטיפול בציוד רפואי לא סטרילי עלולים להיות מסוכנים, במיוחד בארצות מתפתחות. לכן, יש להימנע עד כמה שניתן מקבלת עירוי דם ומטיפולים חודרניים (זריקות, ניתוחים), הניתנים על ידי שירותי הבריאות המקומיים.

בכל מקרה של צורך בטיפול רפואי ממושך או באשפוז, כדאי לפעול להעברת החולה ארצה בהקדם האפשרי.

לנוסעים המשתמשים באופן קבוע בתרופות הניתנות בזריקות (חולי סוכרת למשל) מומלץ להצטייד במלאי מתאים של מזרקים חד פעמיים.

פנקס חיסונים. במספר מחלות זיהומיות אמצעי ההגנה היעיל ביותר הוא החיסון. לשכת הבריאות באזור מגוריכם היא הכתובת למידע ולהדרכה במתן חיסונים.

ההחלטה על מתן חיסון או השלמת חיסונים היא אינדיבידואלית וניתנת בלשכת הבריאות על בסיס מצבו החיסוני של הנוסע, יעד הנסיעה, תנאי הנסיעה ומשך השהייה. בדרך כלל ניתנים החיסונים לנוסעים המבקרים בארצות באפריקה, באסיה, במרכז ודרום אמריקה.

תעודה בינלאומית לחיסונים נדרשת כיום נגד המחלות הבאות בלבד: קדחת צהובה ודלקת קרום המוח (עוצבה מנינגוקוקלית). מידע מעודכן לגבי ארצות הדורשות תעודה זו אפשר לקבל בלשכת הבריאות באיזור המגורים.

בלשכת הבריאות באזור מגוריכם ייתנו לכם את החיסונים הדרושים, בצירוף התעודות. אם קיימת הוראה של רופא האוסרת מתן חיסון מסוים, תאשר הלשכה את חתימת הרופא והמכתב יצורף לתעודה הבינלאומית לחיסונים.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר