שכירים ועצמאים רבים כגון מורים, מרצים, טלפנים, זמרים, מאמני ספורט ועוד, סובלים במהלך עבודתם מצרידויות ברמות שונות (צרידות קלה, צרידות ניכרת) ואף מאיבוד הקול לחלוטין.
צרידות מוגדרת כהפרעת קול. הפרעת קול היא מצב בו גובה הטון, איכותו או עוצמתו מסבים את תשומת לב המאזין או מפריעים להבנת הדברים הנאמרים.
צרידות נגרמת בעיקר משימוש ממושך ולא תקין של מיתרי הקול, שימוש בצורת נשימה לא מתאימה ומצעקות הגורמות להיווצרות שטפי דם על פני המיתרים, בצקות ואף הופעת יבלות ופוליפים על מיתרי הקול.
על פי הספרות המקצועית הרפואית, שטפי דם, בצקות או פוליפים במיתרי הקול הם תוצאה של דימום. הדימום יכול לנבוע מטראומה בעת הפקת קול חזק (צעקה) או שימוש יתר במיתרי הקול.
איזה ביטוח לעשות? התייעצו בפורום ביטוח בריאותי וסיעודי
בעלי נכות או לקות? היכנסו לפורום נכויות פיזיות
מרגישים שנעשה לכם עוול? התייעצו עם עו"ד אלקלעי בפורום רשלנות רפואית
צרודים? כואב לכם הגרון? התייעצו עם המומחים בפורום אף אוזן גרון
בדרך כלל ניתן להניח בסבירות גבוהה כי הגורם לצרידויות ואף איבוד קול הינו תוצאה של שימוש יתר והרמת הקול במהלך העבודה.
דוגמא קלאסית לעובד הסובל מצרידות הינה מורים אשר נאלצים להרים את קולם ואף לצעוק כדי להשתלט על מספר רב של תלמידים, וזאת במשך שעות רבות כל יום ובתקופה שיכולה להגיע לעשרות שנים.
מורים רבים מתלוננים בפני רופא משפחה על צרידות, יובש בפה וקשיי בליעה, ומופנים בדרך כלל לרופא אף אוזן וגרון, המפנה לפעמים הלאה לקלינאית תקשורת.
במקרים קלים הטיפול עוזר, אך במקרים קשים יותר נאלצים המורים ליטול כדורים (לפעמים סטרואידים), לעבור בדיקות פולשניות (סיב אופטי הנקרא לרינגסקופ המוחדר דרך הפה או אחד הנחיריים לחלל הלוע אל איזור המיתרים) ואף לעבור ניתוחים במקרים קשים.
ב"תקנות הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה, מבחנים", הוקדש הפרק השביעי למחלות אף, פה, אוזן וגרון ותקנה 71 עוסקת ב"לארינקס, מיתרי הקול והקנה" ברמות השונות של הצרידות.
צרידות לא קבועה מזכה באפס אחוזי נכות. צרידות קבועה קלה עד בינונית כשהדיבור ברור, מזכה בחמישה אחוזי נכות. צרידות קבועה ניכרת ללא קשיים בקליטת דיבור מזכה בעשרה אחוזי נכות.
צרידות קבועה קשה הגורמת לזולת קשיים בהבנת הדיבור או קליטתו מזכה בעשרים אחוזי נכות, ואיבוד הקול לחלוטין מזכה בשלושים אחוזי נכות.

המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כתאונת עבודה במקרה של צעקה חד-פעמית וחריגה אשר גרמה לצרידות או כמחלת מקצוע במקרה של שימוש יתר או שימוש לקוי במשך זמן.
משמעות ההכרה הינה זכאות לאלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים, או כמענק חד-פעמי כשאחוזי הנכות נמוכים מעשרה אחוזים או כקצבה חודשית זמנית או קבועה ללא קשר להמשך העבודה ואף בהמשך קיום משרה מלאה כשאחוזי הנכות גבוהים מעשרים אחוזים.
דעו את זכויותיכם:
המדריך הבסיסי לזכויות שלך כחולה
10 דברים על תאונות עבודה
ישראל: האם תוקם קופת חולים חמישית?
ביטוח בריאות, זה קטלני
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי מעניקה רשות לחברי הועדה הרפואית לקבוע דרגת נכות יציבה גבוהה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע.
ולכן, מורה, מרצה, זמר או בעל מקצוע אחר שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובל ממחלת מקצוע או מתאונת עבודה ועבודתו נפגעה כתוצאה מצרידות, זכאי לבקש מחברי הועדה שידונו בתוספת לאחוזי הנכות בהתחשב בתקנה 15 כאמור.
חשוב להדגיש כי רבים מבעלי המקצועות שנמנו במאמר זה אינם מודעים לזכויותיהם ולפעמים מאבדים את זכאותם לקבלת מענקים או קצבאות עקב התיישנות, שכן חובה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה מיום היווצרות הליקוי.
בכל מקרה של צרידות קלה כקשה יש לפנות ראשית לרופא, להכין חומר מתאים, להימנע מטעויות ולהגיש בהקדם את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
לאתר זכותי
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר