10 מיתוסים על טיפול בפצעים

מי מאיתנו לא חווה פצע קטן או גדול בילדותו? זה יכול לקרות בעת משחק כדורגל, במעידה על מדרכה, בצבא, בפעילות ספורטיבית או תאונה. למרות שכיחות התופעה והתקדמות הרפואה והטכנולוגיה, מסתבר שבקרב הציבור קיימים מיתוסים רבים לגבי שיטות הטיפול בפצעים.

מהו פצע? פצע מוגדר כפגיעה במבנה של איבר או רקמה. המונח פצע כולל: שריטה, חתך, חבורה, קרע או כוויה.

פצע יכול להשפיע על אורח חיי המטופל במספר דרכים :ירידה בניידות, מחסור בשינה, דיכאון, תחושת חולי ועייפות קבועה, כאבים, הסתגרות בבית, אשפוזים ממושכים, חוסר תאבון ובהמשך קטיעות גפה. הדברים הנ"ל יכולים להשפיע באופן ישיר או עקיף על התקדמות תהליך ריפוי הפצע.

במרבית המקרים, פצעים נרפאים לאחר זמן ממוצע של ששה עד שמונה שבועות, כאשר אם הפצע אינו מראה שיפור לאחר תקופה זו, הוא מוגדר כפצע כרוני, פצע מורכב או פצע קשה ריפוי.

בעולם המערבי סובל בין אחוז לשני אחוזים מכלל האוכלוסייה מפצעים כרונים, ביניהם שני שליש גברים ושליש נשים.

גם במאה ה-21, עם הטכנולוגיות המתקדמות, המחקרים הרבים הנעשים, עדיין יש בורות מסוימת ומיתוסים בנושאי פצעים והטיפול בהם . להלן מספר מיתוסים בנושא הפצע והטיפול בו:

1. האם פצע צריך סביבה יבשה? לא. הסביבה האופטימלית להחלמת פצע הינה סביבה לחה. סביבה לחה מזרזת את קצב האפיתליזציה ב-50% בהשוואה לסביבה יבשה, משפרת את סינתזת הקולגן, משפרת את יכולת הנדידה של תאים החשובים לתהליך הריפוי, מפחיתה כאבים ומאפשרת החלמה מהירה וטובה יותר של הפצע.

2. האם נכון תמיד "לחטא" ולנקות פצע עם פולידין או אלכוהול? לא, טיפול מקומי כמו יוד, מי חמצן, משחות סטרואידליות אינו מתאים לכל סוגי הפצעים.

בפצעים כרוניים, החומרים הנ"ל, בנוסף לפגיעתם בחיידקים, פוגעים גם ברקמת גרעון ותאי אפיתל מתחדשים החשובים לתהליך ריפוי הפצע וזה מעכב את החלמת הפצע. יש להתייעץ עם רופא בכל בעיה דומה של פצע שאינו נרפא.

עוד על פצעים:
הילד שלך שרוט?
טיפול בפצעים למניעת צלקות
סגולות המרפא של התבלינים
סיבת הטראומה העיקרית - נפילות
להחדיר לחות לעור? זה מיתוס
מחקר: ילדי עזה בטראומה

3. האם בכל החלפת חבישה יש לנקות את מיטת הפצע? לטיפול המקומי בפצע חשיבות רבה לשם הצלחת תהליך הריפוי.

ניקוי טוב של הפצע דרוש בכל החלפת חבישה. יש לשטוף בעדינות אך היטב את הפצע והעור סביב לו. הספרות הרפואית חלוקה בנושא הנוזל המתאים לשטיפת הפצע, אך יש הטוענים שמים זורמים וסבון הינה הבחירה הנכונה. בכל מקרה אין להשרות את הפצע באמבטיות עם מים ופולידין.

להתייעצות אודות הטיפול בפצעים ובעיות כלי דם:
לפורום רפואת ילדים
לפורום רפואת כף הרגל
לפורום כירורגיית כלי דם וורידים
לפורום המטולוגיה וקרישת דם

4. האם צריך לבדוק את הפצע כל יום? אין צורך, למרות שצורך זה מובן ונובע מהרצון לראות הצלחה טיפולית מיידית. שיפור במצב פצעים הינו תהליך החלמה איטי הלוקח מספר שבועות ולכן הצורך הזה לא יסופק אם החבישות יוחלפו מידי יום.

5. האם צריך לחשוף פצע לאוויר כדי ש"ינשום"? לא, הפצע צריך להיות חבוש, אין כל הצדקה לחשוף פצע. פצע צריך סביבה לחה ולא יבשה ואת החמצן, כמו גם את תוצרי המזון ופקטורי גדילה, הוא מקבל דרך אספקת הדם.

6. האם נוכחות חיידקים בפצע מצריכה טיפול אנטיביוטי? בכל פצע כמו על פני העור כולו וכן בחלל הפה נמצאים חיידקים. חיידקים אלו לא בהכרח גורמים לנזק וייתכן שאף "מגנים" מפני חיידקים אלימים יותר או פטריות.

זיהום פצע המצריך טפול אנטיביוטי תלוי בכמות החיידקים, באלימותם ובהתרבותם. כל עוד אין בפצע סימני זיהום קלאסיים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. בחשד לזיהום בפצע יש לפנות לרופא.

7. האם חבישה אחת מתאימה לכל סוגי הפצעים? לכל פצע חבישה משלו. יש להתאים את החבישה לסוג הפצע.

חבישה אופטימלית היא זו האוגרת לחות, מגנה פיזית על הפצע, אינה נדבקת לפצע, מאפשרת הסרה ללא טראומה או כאב, בעלת יכולת גבוהה לנקז ולספוג הפרשות ומאפשרת מעבר וחילוף גזים. כמו כן יש לקחת בחשבון את היענות המטופל, קלות השימוש ותדירות ההחלפה וכמובן, שיקולי עלות-תועלת.

8. האם צריך להחליף חבישה כל יום? קיימות בשוק חבישות רבות אשר ניתן להשאיר אותן על הפצע מספר ימים וכאלו שניתן לא להחליף במשך עד שבעה ימים. כמובן, בהתאם לכמות ההפרשה ומצב החבישה בפיקוח ועל פי הוראות הרופא והאחות המטפלים.

9. מעבר לטיפול נכון בפצע, האם עוד גורמים משפיעים על תהליך הריפוי? בהחלט. מחלות סיסטמיות כמו: סוכרת, מחלות כליה, כבד, כלי דם, אורמיה, מחלת רקמת חיבור ומצבים כגון חוסר בויטמינים, אנמיה בשל חוסר ברזל, אלכוהוליזם, תת תזונה, גיל מבוגר והיגיינה לקויה, משפיעים על החלמת הפצע.

במקביל לטיפול המקומי בפצע יש לטפל בכל הגורמים הסיסטמיים הנ"ל. למשל: בחולה עם פצע לחץ ותת תזונה יש לתקן את מצבו התזונתי בדיאטה עתירת חלבון, תוספת אבץ וויטמינים, מתן ברזל וכד'. בחולה עם חסימת כלי דם בגפה תחתונה יש צורך בתיקון אספקת הדם לרגל במקביל לטיפול המקומי בפצע.

10. מה קורה אם בכל זאת פצע מזדהם, האם ניתן לטפל בזיהום גם בעזרת חבישות? כן, כאשר מדובר בזיהום מקומי לא "סוער", קיימות חבישות מתקדמות המטפלות בפצעים מזוהמים.

חבישות אלה מכילות יוני כסף. כסף ידוע עוד מימי קדם, כחומר עם פעילות אנטיבקטריאלית, ולכן ייצרו חבישות עם תרכובות המכילות יוני כסף.

חבישות עם כסף משחררות את יוני הכסף בצורה מבוקרת ואיטית לפצע ו"עוזרות" לפצע להתגבר על הזיהום. כאשר מדובר בזיהום "סוער" יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי בדרך הפה או אף לתוך הוריד במקביל לשימוש בחבישות המכילות יוני כסף.

לסיכום, בעת בחירת סוג התחבושת יש לקחת בחשבון את מצב הפצע, סוג הפצע, סוג הרקמה המעורבת ונושאים נוספים כמו מצב בריאותו של המטופל וזמינות המוצר.

יש לזכור כי החבישות הינן נדבך נוסף באלטרנטיבות הטיפוליות שיש לשקול בעת הטיפול בפצע, וכי בחירת חבישה שאינה מתאימה לא רק שאינה מקדמת את מצב הפצע, אלא אף עלולה להרע אותו.

לפצע יבש יש צורך בחבישה המספקת לחות. לפצע מפריש יש צורך בחבישה הסופגת עודף הפרשות ויחד עם זאת משאירה את מיטת הפצע לחה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר