דיכאון - יש מוצא

דיכאון הוא מצב נפוץ ביותר בעולם בכלל, ובישראל בפרט. כ-20% מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובלים ממנו, ויש מחקרים לפיהם בארץ השכיחות גבוהה יותר.

הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שהמצב הביטחוני והכלכלי משתנה בתדירות גבוהה, ומצריך התמודדות קשה ויומיומית המובילה לעיתים להתפתחות סימפטומים נפשיים.

דיכאון כהפרעה מופיע בכל הגילים. חוקרים מדברים על דיכאון אצל תינוקות, ילדים, בני נוער ומבוגרים. יש מספר אוכלוסיות החשופות יותר לדיכאון, כמו מבוגרים בגיל הפנסיה, אנשים הסובלים ממחלות גופניות או מאירועי חיים (כמו איבוד משפחה, פיטורים או טראומות) ונשים אחרי לידה.

ב-20 השנים אחרונות התפתח באופן ניכר אבחון הדיכאון, וכיום יש רשימה ארוכה של אבחנות כמו דיכאון מגורי, דיסטימיה, מלנכוליה, דיכאון א-טיפי, דיכאון לאחר לידה, דיכאון עונתי ודיכאון פסיכוטי.

רינה - תיאור מקרה. רינה (שם בדוי), גרושה בת 46 המגדלת את שני ילדיה בגפה ומנהלת חנות בגדים, ניסתה לפני מספר שנים להתאושש מגירושים טראומטיים שהותירו אותה כמעט חסרת רכוש.

היא פנתה לטיפול במרפאה פסיכיאטרית עקב מצב רוח ירוד, חוסר עניין וטעם בחייה, קשיי שינה וירידה בתיאבון. רינה אובחנה כסובלת מדיכאון תגובתי, והופנתה לטיפול פסיכולוגי תמיכתי. לאחר מספר חודשים השתפר מצבה והטיפול הופסק.

ארבע שנים לאחר מכן שבה רינה ופנתה למרפאה. היא דיווחה על החמרה במצבה הנפשי בשלושת החודשים הקודמים לביקור. שוב היא חשה חוסר עניין בעיסוקה, גם תאבונה נפגם ושנתה נדדה ללא כל סיבה ברורה.

בתחילה התעלמה רינה מהתסמינים המוכרים, אבל בהדרגה הרגישה שאינה מסוגלת לתפקד ולהתרכז בפעולות הכי פשוטות, והיא מתקשה לקבל החלטות בעניינים של מה בכך. שעות השינה שלה התקצרו מאוד, ובמקביל הלך והתארך זמן שהייתה במיטתה.

לאחר כחודש וחצי נוספים היא החלה להרגיש במחושים שונים בגופה: תחושת חנק בגרון, קוצר נשימה, חוסר יכולת לבלוע דברים, הרגשה שכל מה שהיא אוכלת "נופל לבור בתוך הבטן", עצירות ושלשולים לסרוגין.

היא חשבה שחלתה במחלה גופנית כלשהי, אך לא פנתה לעזרה רפואית כי לא היה לה כוח אפילו לצאת מהבית ולגשת לרופא.

תחושות "מוזרות" אלו, להגדרתה, הופיעו בזמנים שונים, אבל היא הבחינה בכך שכאשר היא לבד בבית, היא מרגישה בכך יותר מכל זמן אחר. לבסוף דרבנה אותה אחת מחברותיה לגשת לרופאה הפסיכיאטרית שבה טופלה בעבר.

במקרה של רינה מדובר בהופעת דיכאון שחוזר פעם שנייה בחיים. הפעם, ללא סיבה ברורה. הדיכאון לא טופל כשהופיע בתחילה, ובהמשך התווספה לדיכאון הפרעת חרדה בצורה של חרדה כללית. המקרה של רינה הוא דוגמה נוספת למצבים שבהם דיכאון וחרדה משולבים יחד.

מדוכאים? חרדים? דברו עם פרופ' גרינהאוס ואירנה נתנאל בפורום דיכאון וחרדה
יש לכם יותר מדי דברים להתמודד איתם? היכנסו לפורום תמיכה נפשית
בנות, בא לכן לדבר על העצמה נשית ונשיות? יש מי שמחכה לכן בפורום

טיפול בדיכאון. דיכאון מטופל על ידי מגוון רחב של אנשי מקצוע ויועצים, הכוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ואחיות פסיכיאטריות. גם רופאי משפחה יכולים להתאים טיפול ראשוני, ולהפנות את המטופלים הסובלים מדיכאון להמשך טיפול.

תוצאות הטיפול אמנם שונות מאדם לאדם, אך נראה כי כ- 80% מאלה שמצטרפים לתוכניות טיפול בחרדה, מדווחים על שיפור משמעותי ועל יכולת לשלוט בחרדה שלהם בעקבות הטיפול.

שיטות הטיפול היעילות ביותר בדיכאון הן שיחות וטיפול תרופתי. יש להתאים את הטיפול לכל אחד באופן אישי, אך ככלל קיימות מספר גישות סטנדרטיות. המטפלים נוהגים לשלב בין מספר גישות עיקריות המפורטות כאן, ואין גישה נכונה יחידה.

מחקרים רבים מראים כי לשילוב בין טיפול תרופתי מתאים לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי הצלחה רבה בשיפור מצבי דיכאון ובמניעת הישנות הדיכאון.

שליטה על המחשבות. הגישה הפסיכולוגית הקוגניטיבית - התנהגותית מתבססת על השפעת המחשבות על מצב הרוח ועל התנהגות של האדם הסובל מדיכאון.

עיקרון מרכזי בגישה זו טוען כי מחשבות אלו הן שליליות, אוטומטיות ומוגזמות. ההנחה היא כי כאשר האדם מצליח לשלוט במידה יעילה יותר במחשבות הדיכאוניות (בתרגילים מודרכים על ידי מטפל מוסמך) תושג הטבה במצבו הנפשי.

עוד על דיכאון:
דיכאון - לי זה לא יקרה
10 טיפים לבחירת פסיכולוג
ישראל נגד תרופות לטיפול בדיכאון
הדיכאון מביא להפסדי ענק למשק
טיפול חדשני: קוצב זעיר לסובלים מדיכאון

טיפולים תרופתיים. הטיפולים התרופתיים מובאים כאן בשמות קבוצות התרופות, ללא ציון שמות התרופות הספציפיות:

טריציקלים (TCA) - תרופות אלו משמשות לטיפול בדיכאון, אך חלקן יעילות גם בחסימת התקפי חרדה. רוב הטריציקלים גם מפחיתים תסמינים של תסמונת פוסט - טראומטית.

במרבית המקרים נדרש מתן טריציקלים למשך שניים - שלושה שבועות להשגת תגובה. יש הטוענים כי תופעת לוואי המטרידה ביותר שלהם היא עלייה במשקל. תופעות לוואי אחרות הן נמנום, יובש בפה, סחרחורת והפרעה בתפקוד מיני.

1. מעכבי מונו אמין אוקסידאז (MAO) - תרופות אלו ניתנות לטיפול בהפרעת פאניקה, בפוביה חברתית, בהפרעה פוסט-טראומטית ובחרדה מפושטת. הן דורשות הגבלות תזונתיות (להימנע מיין ומבירה, מזון כמו גבינות צהובות, קופסאות שימורים ומזון מעושן). יש רופאים המעדיפים לנסות תחילה טיפולים אחרים.

2. מעכבי קליטה מחדש של סרוטנין (SSRI) - באופן מסורתי תרופות אלו ניתנות לטיפול בדיכאון, אך הן יעילות גם בטיפול בהפרעות חרדה. הבטיחות והנוחות שלהן הפכו אותן לתרופות נפוצות ביותר לטיפול זה. חלק מתופעות הלוואי המדווחות הן אי - תפקוד מיני, בעיקר קושי בשפיכה, ועלייה במשקל בטווח הארוך של הטיפול. בדרך כלל תופעות הלוואי הן פחותות ונוטות להיעלם במשך הזמן.

3. בדרך הטבע - תרופות טבעיות רבות משמשות באופן שוטף בטיפול נגד דיכאון, אך יש לציין שבהקשר של רובן לא הוכחה יעילות במחקרים מבוקרים ומודרניים (סטנדרטים שבהן התרופות הרגילות צריכות לעמוד לפני אישורן להתוויות השונות).

יוצא דופן הוא צמח ההיפריקום (HYPERICUM PERFORATUM). השימוש בו מקובל במדינות שונות בעולם, בעיקר באירופה, והוא בשימוש גם בארץ. התברר שבמצבים קלים של דיכאון, יעילותו של טיפול בצמח זה אינה נופלת מזו של תרופות נוגדות דיכאון.

לאתר מיינד קליניק

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר