זיהומים בבתי חולים - שאלות חשובות

כעורכת דין שמייצגת חולים בתביעות רשלנות רפואית ובמימוש זכויותיהם מול המערכת הרפואית, טיפלתי לאחרונה במספר מקרים, אשר היום בדיעבד, לאור משבר הזיהומים בבתי החולים, מעוררים מספר שאלות ותהיות:

מ', גבר בן 72, חולה שנפל בבית, הגיע למחלקה האורתופדית בבית חולים להחלפת פרק ירך. הניתוח בוצע בהצלחה מלבד החום בו לקה מ' בעת האשפוז.

האשפוז התארך. מ' שוחרר אחרי גל חום של שלושה שבועות, וטופל באנטיביוטיקה (שהיתה "יקרה" לדברי הרופאים).

שבועיים לאחר שהוא הגיע לביתו עלה החום שוב. מ' חזר למחלקה פנימית, ונפטר כעבור שבוע. משפחתו ביקשה לתבוע את בית החולים והרופא המנתח.

ס', אשה בת 62, תושבת צפון הארץ, היא חולת סוכרת קשה הסבולת מאי ספיקה כלייתית ומטופלת כשש שנים במכון דיאליזה.

לאחרונה הופיעו אצלה גלי חום. היא אושפזה מספר פעמים בבית החולים, כל פעם מסיבה אחרת. בבית החולים נמסר לה שהיא נדבקה בחיידק "העמיד". ס' פנתה אלי על מנת לבדוק: האם היא יכולה לתבוע את מכון הדיאליזה, את בית החולים או את רופא המשפחה?.

ש' היא ילדה "יקרה" שהגיעה לעולם לאחר טיפולי פוריות ממושכים. במהלך ההיריון, עקב מצוקה אימהית וחשד לפיגור בהתפתחות, נולדה ש' בניתוח קיסרי בשבוע ה-27 במשקל 700 גר'.

הילדה טופלה בפגייה של בית החולים וקיבלה אנטיביוטיקה ברציפות. במשך שבעה ימים היה מצבה תקין והיא התפתחה יפה. ביום השמיני, לפתע התדרדר מצבה והיא נפטרה מדימום ריאתי. בסיכום המחלה נכתב להורים ההמומים כי היא נפטרה מזיהום. אחותה שנולדה לאחריה באותם נתונים חיה עם הוריה עד היום כילדה בריאה.

א' היה אב למשפחה, שעישן כל חייו ונפטר לאחר שחלה בדלקת ריאות ואי ספיקה ריאתית. הוא הגיע למחלקה פנימית בבית החולים במצב קשה מאוד והמחלקה ובית החולים עשו מאמצים כדי לשקם אותו.

קופת החולים אף הציעה לאשפזו במוסד נקי, מסודר שהשירות הסיעודי בו מעולה. הוא נפטר לאחר שבועיים במוסד הסיעודי, שם נמסר למשפחה ההמומה על ידי הרופא "מה אתם רוצים, היה לו MRSA".

ק', אישה צעירה ובריאה בהריונה הראשון, ילדה ילד בריא בבית החולים. במהלך האשפוז לאחר הלידה חשה ברע, סבלה מחולשה וחום נמוך.

היא שוחררה לביתה, אך חזרה לאחר מספר שעות במצב קשה עד כדי אי ספיקה נשימתית. בבית החולים אובחן החיידק "הטורף". היא מבקשת לדעת כיצד נדבקה והאם ניתן היה למנוע זאת.

מה קורה למערכת הבריאות?

המקרים המצערים הללו מעוררים היום, לאור משבר הזיהומים בביתי החולים, שורה של שאלות קשות ונוקבות שעומדות בפני כולנו, ובפני ראש מערכת הבריאות במיוחד:

1. מה מספר החולים שנפטרים או נפטרו עקב זיהום של החיידק העמיד בבית החולים? האם 50 כהצהרת משרד הבריאות, האם 120-200 לפי הפרסום האחרונים? האם ניתן לדעת בכלל את המספר המדויק ומיהו הגוף המוסמך לבדוק זאת? האם משרד הבריאות מוסמך או יכול לתת תשובות לגבי המספר האמיתי של הנפטרים כתוצאה מזיהומים בבתי החולים?

2. מהי תפושת היתר של המיטות במחלקות הפנימיות בבתי החולים, וכיצד זה משפיע על ההידבקות בזיהומים בחיידק העמיד? האם "החולה במסדרון" נמצא בסיכון יתר להידבקות בזיהום?

3. האם נעשות כל הבדיקות הדרושות לאבחון החיידק העמיד? האם נעשות כל הפעולות לבידוד החולים נושאי החיידק העמיד? האם נעשות כל הפעולות למניעת ההדבקה בין חולים בבתי החולים? האם קיימת תוכנית מקצועית ומובנית למניעת זיהומים, המופעלת ומיושמת בבתי החולים?

4. מי הם הגורמים במדינה האחראים על פיתוח, יישום והטמעה של תוכניות למניעת זיהומים? האם בתי החולים ו/או משרד הבריאות ו/או המפקח על העבודה ומי עוד?

5. כיצד יכולים החולים לדעת בעת שחרורם מבית החולים כי אכן נדבקו בחיידק העמיד? האם קיימת חובה לדווח לחולים, לקופות החולים, לגורמים הסעודיים או למשרד הבריאות?

6. כיצד יכולים החולים להבטיח כי אכן יקבלו את הטיפול האנטיביוטי "היקר" והטוב ביותר?

7. האם בעת השחרור מבית החולים והעברת החולה למוסד סיעודי/שיקומי נלקח בחשבון כי החולה נדבק בחיידק העמיד וניתנות הנחיות מתאימות לצוות המטפל ו/או למשפחה?

8. האם משרד הבריאות מחלק את 'הקודים לאשפוז סיעודי' גם לחולים שנדבקו בחיידק העמיד, וכיצד החיידק העמיד משפיע על חלוקת הקודים לאשפוז סיעודי על חשבון המדינה?

9. האם שירותי הקהילה של קופות החולים ערוכים לזיהוי מוקדם ומניעת מקרי מוות של חולים השוהים בביתם שנדבקו בחיידק במהלך אשפוזם בבית חולים?

10. האם המוסדות הסיעודיים בקהילה ערוכים לזיהוי החיידק העמיד ולטיפול בחולים שנדבקו?

11. האם ייתכן שהחולים "משלמים בחייהם" על כלכלת בריאות קלוקלת?!



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר