נשים - שינויים נורמטיביים וטיפול רב תחומי

תהליך האימהות אינו תהליך פשוט, והוא כרוך לעיתים קרובות ביחס דו-ערכי וברגשות שליליים, שביטויים אינו מקבל לגיטימציה חברתית. ההסתגלות לאימהות הינה תהליך ארוך והוא נתקל לעיתים בקשיים, כמו במקרה של אי התאמה בין טמפרמנט התינוק לטמפרמנט האם.

היעדר "אימהות אינסטנט" מעורר חרדה ותחושות של 'חוסר התאמה לתפקיד'. האם הצעירה נדרשת להתרגל למהפך דרמטי בחייה, ומצופה חברתית להתמסר לתינוק, כאשר במקביל, על-פי הציפיות החברתיות ולעיתים גם שלה, עליה להמשיך להיות אשת קריירה, אשת איש, מטופחת ונהנית מאימהותה וחייה. נשים רבות מדווחות על מתח בלתי פוסק ועל תחושת רדיפה קיומית עקב קושי באינטגרציה של אינספור תפקידים בעלי דרישות סותרות, כאשר חלק מהנשים מגלות תסמונות פסיכיאטריות כגון דיכאון אחרי לידה , חרדה ועוד.

בשלב גיל המעבר חלים שינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ומשפחתיים, המערערים את האיזון שהיה קיים בחיי האישה עד כה. בחברה בה "העולם שייך לצעירים" יורדות מניות האישה בגיל זה. תסמונת "הקן המתרוקן", כאשר ילדיה פחות זקוקים לה, מצריכה חיפוש משמעויות נוספות והתארגנות חדשה בחיים. במקרים בהם נוספת גם סוגיה של התאלמנות, שוב עולות דילמות חדשות - כלכליות, רגשיות וחברתיות.

כל אלה הינם שינויים נורמטיביים העומדים בפניה של כל אישה, כאשר הכרת האופי הספציפי של השינויים והמערך הפיזיולוגי-נפשי-חברתי הדרוש להסתגלות תקינה; הכרת הרצף ההסתגלותי הנע בין התמודדות תקינה המאפשרת צמיחה לבין קושי בוויסות ואינטגרציה המתבטאים במצוקה נפשית ולעיתים בתסמונות פסיכיאטריות מובחנות - חיוניות להבנת המערך הנפשי של האישה, ומתן טיפול פסיכולוגי-רפואי הולם למצוקתה.

טיפול רב-מקצועי בבעיות נפשיות

עבור מספר רב של נשים אשר כבר מטופלות בשל תסמונות נפשיות שונות ואשר רוצות לממש את אימהותן, עולות שאלות רבות לגבי המשך הטיפול התרופתי במהלך ההריון. שאלה זו הינה כבדת משקל, שכן על כף המאזניים עומדת שאלת בריאותן הנפשית מול בריאותו של העובר. בשנים האחרונות נעשה מחקר רב בתחום זה ואכן רמת הידע שלנו היום הינה ניכרת כמו גם יכולתנו לייעץ לנשים בתחום זה. קיים צורך להעריך גורמים שונים לפני קבלת החלטה על טיפול תרופתי במהלך הריון, כגון אופי התסמונת הנפשית וחומרתה, ניסיונות קודמים להפסקת התרופה, מאפייני התרופה הספציפית ומידת הסיכון לעובר בשל השימוש בה, או הסיכון העלול להיגרם לאישה ולעובר כתוצאה מהפסקת השימוש בה ועוד.

נכון להיום, בהחלט קיימים מצבים בהם נמליץ על המשך טיפול תרופתי מתוך הנחה כי להפסקת התרופה עלולות להיות השפעות הרבה יותר חמורות לעובר מאשר המשך הטיפול התרופתי. מאידך, קיימות היום שיטות לטיפול פסיכולוגי קצר טווח בנשים בהריון, הן בדיכאון והן במצבי חרדה, אשר נמצאו יעילות לעיתים לא פחות מטיפול תרופתי. שיטות אלו שמות דגש על יחסים בין-אישיים, חוסרים אישיים, מעברי תפקיד ועיבוד אבל.

בשנים האחרונות מעמיקים הידע והמודעות בכל הקשור לצרכים הייחודיים של נשים בתחום בריאות הנפש. מספר מרכזים רפואיים גדולים בעולם, בעיקר בארה"ב, אנגליה, צרפת, אוסטרליה וניו-זילנד, פתחו תכניות ייחודיות לטיפול בנשים עם בעיות נפשיות העולות סביב מעגל הפוריות. לאור הצורך הדומה בישראל, נפתח לאחרונה במרכז הרפואי תל אביב "המרכז לבריאות הנפש של האישה".

מרכז זה מיועד לבצע הערכה וטיפול בתסמונות נפשיות הקשורות במעגל החיים הנשי ולשינויים הפיזיולוגיים הספציפיים בנשים כפי שתוארו לעיל. ככזה, עוסק המרכז במתן הערכה, אבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ומעניק התערבות וטיפול מקצועי בכל הקשור להתמודדות עם שלבי חיים ייחודיים בנשים. המרכז גם מתמחה בייעוץ וטיפול פסיכיאטרי לנשים בהריון ובשלב ההנקה, אשר נזקקות למעקב וטיפול תרופתי בתקופות אלו.

המרכז מאגד תחתיו שלוש מרפאות ותיקות בנוסף: המרפאה הפסיכולוגית לאם ולתינוק בניהולה של ד"ר נטע אבנר-גוטמן, המטפלת באם ובתינוקה סביב קשיים שונים של הנשים לאחר לידה, כולל דיכאון לאחר לידה; מרפאה לטראומה מינית בילדות בהנהלת ד"ר צביה זליגמן, אשר נועדה לספק את הצרכים הייחודים והמגוונים של נשים שנפגעו בילדותן מטראומה מינית ומרפאה להפרעות אכילה, אשר מספקת טיפול למגוון של תסמונות הקשורות להפרעות אכילה. כל המרפאות עובדות בתאום ובשיתוף פעולה, כך שלפונה יינתן הטיפול המתאים ביותר תוך שילוב כל הגורמים המתאימים, כולל יעוץ רפואי (גינקולוגי או אנדוקריני) במידת הצורך.

לחלקו הראשון של המאמר לחצו כאן

לאתר המרכז הרפואי תל אביב לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר