מיגרנה בגיל המעבר: פחות אבל עוד כואב

יעל (שם בדוי), בת 55, מנהלת שיווק בחברת תקשורת, המתינה לגיל המעבר בכיליון עיניים. לאורך כל השנים מאז הייתה בת 18, לווה כל מחזור חודשי שלה בהתקף של כאב ראש חזק, פועם, מלווה בחילות, הקאות, אי סבילות לאור ולרעש עם הגבלה תפקודית קשה.

יעל עברה ברור רפואי מקיף ולאחריו אובחנה כסובלת ממיגרנה. רופאיה של יעל הבטיחו לה ירידה בתדירות ההתקפים, בעוצמתם ובמשכם שתתחולל רק כשתגיע לגיל המעבר, עד כדי היעלמותם של הכאבים בהמשך.

עד גיל 25 ניסתה יעל טיפולים שונים, מגוון של תרופות משככות כאב מקבוצות שונות אך ללא הועיל, הכאבים שהופיעו "כמו שעון שוויצרי" עם הופעת המחזור לא הגיבו לשום טיפול ויעל נאלצה להעדר מעבודתה ולשכב במיטה בחדר חשוך ולסבול "בשקט" במשך כשלושה ימים.

כאשר כלו כל הקיצים פנתה לנוירולוג שהמליץ לה על התרופה ריזטריפטן, (Rizalt) תרופה ממשפחת הטריפטנים המיועדת במיוחד להתקפי מיגרנה.

לאחר שנטלה אותה, מייד עם הופעת כאב הראש במחזור הבא, השתנו חייה של יעל. היא דיווחה על שיפור משמעותי באיכות החיים: הכאב הקשה שנמשך לעיתים עד שלושה ימים נעלם כלא היה כ-30 דקות לאחר נטילת התרופה, תופעות הבחילה וההקאה, הרגישות לאור ולקול נעלמו ויעל הייתה מסוגלת לחזור מייד לעבודתה ללא כל קושי.

למרות השיפור הדרמטי באיכות חייה של יעל, היא קיוותה כי עם חלוף השנים והכניסה לגיל המעבר יחלוף הכאב לגמרי. התקווה הזאת, מתברר, לא התממשה במלואה.

פי חמש מגברים

בנשים שכאבי הראש שלהן קשורים קשר הדוק למחזור החודשי, היעלמותו בתקופת הבלות של אותו גירוי הורמונלי לכאב הראש, יכולה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים המתבטא בירידה בתדירות, בעוצמה ובמשך הכאב אך נדיר שהכאב יעלם לחלוטין. וכך, יעל ממשיכה גם כיום לסבות ממיגרנה - גם אם בעוצמה פחותה.

דעות קדומות, ניסיון ומחקרים אפידמיולוגים רפואיים קשרו תמיד את המין הנשי למיגרנה. נשים בגיל הפריון (15-50 שנה) סובלות ממיגרנה פי חמש מגברים באותה קבוצת גיל, בכל העולם.

60-70 אחוז מהנשים בגיל הפריון, מדווחות על התקפי מיגרנה המופיעים טרום הופעת הווסת. עובדה זאת הולידה הבנה לפיה התנודות בריכוז האסטרוגן המופיעים לאחר הביוץ והצניחה החדה בריכוז האסטרוגן מספר ימים לפני הופעת הווסת, הם הגורם העיקרי להופעת כאב הראש החזק המגביל נשים אלו.

ואכן, שורת מחקרים הראו כי מתן קבוע של אסטרוגן ושמירה על ערכו בדם שתמנע את צניחת רמתו החדה בימי טרום הווסת, יכולה לשפר את התסמינים, אך לא תמיד למנוע את כאבי הראש. תגובה זו למתן קבוע של אסטרוגן אינה אחידה ולעיתים אף מסוכנת עקב תופעות הלוואי האפשריות.

המטופלות מתחלקות לשתי קבוצות: אלו שאצלן לא יתפתח כאב הראש, למרות הצניחה של ערך האסטרוגן בדם ואלו הרגישות מאוד לירידה בריכוז האסטרוגן ואצלן יתפתח כאב הראש החזק.

יש לזכור, כמובן, כי קיימים גורמי סיכון וטריגרים נוספים להופעת המיגרנה כמו תורשה, שינוי בהרגלי שינה, מאכלים שונים, מצבי דחק ופעילות גופנית מאומצת.

בנשים בגיל הבלות, יתכן שיפור בכאבי הראש כנראה עקב הירידה בתנודתיות ההורמונאלית. באחד מן המחקרים שנעשו בנושא זה בנשים הללו דווח על שיפור בשיעור של 67 אחוזים, אך ב-24 אחוזים מהנשים לא נצפה כל שיפור ובתשעה אחוזים נרשמה אף החמרה בכאבים.

הנשים שדיווחו על שיפור ציינו ירידה משמעותית בתחושת הבחילה, בהקאות ובעוצמת כאב הראש עם חלוף השנים.
יתכן כי השיפור אינו תלוי רק בשינויים ההורמונלים, אלא גם בהתקדמות הגיל, ובתהליך ההזדקנות שבהרבה מקרים מביא לשיפור בכאבים, גם בגברים.

אור בקצה המנהרה?

לצערנו, לא כל הנשים "נהנות" מהטבה בכאבים בתקופת הבלות. לעיתים רחוקות אף תהייה הופעה ראשונה של כאב מיגרנה טרום הכניסה לתקופת הבלות (תקופה פרה-מונופאוזלית) הכל בעקבות אותן תנודות הורמונאליות בערכי אסטרוגן ופרוגסטרון שאופייניות לתקופה זו.

התסמינים אז יהיו אותם תסמינים אופייניים לגיל הבלות - גלי חום, הזעות ליליות ושינויים במצב הרוח, יחד עם כאבי ראש שהחמירו בתדירותם ובעוצמתם.

עם המעבר המלא לבלות (מנופאוזה), נעלמות התנודות (פלוקטואציות) ההורמונליות ואז צפוי שיפור בכאבי הראש. בנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי יתכן ודווקא טיפול זה יהווה יגרום להחמרה של הכאבים, כפי שמתרחש לעיתים בנשים צעירות עם התחלת הטיפול בגלולות למניעת הריון.

הכניסה לתקופת גיל המעבר יכולה אם כך להיות "האור בקצה במנהרה" לנשים שסבלו במשך שנים רבות מהתקפי מיגרנה קשים סביב המחזור החודשי. בתקופה הקודמת לגיל המעבר (פרה-מנופאוזה) תתכן החמרה בתסמינים עקב עלייה בתנודתיות ההורמונאלית (ההחמרה שלפני ההטבה).

הדרך להתמודד עם אותם כאבים בתקופה הפרה-מנופאוזלית ובהתקפים בתקופת הבלות עצמה הינה בעיקר תרופתית, כאשר הניסיון המצטבר מעיד על יעילות תרופות ממשפחת הטריפטנים, דוגמת הריזלט.

אין הוכחות מספקות ליעילותו של טיפול הורמונאלי במתן פתרון לבעייה. את הטריפטנים יש לקחת מיד עם הופעת כאב הראש המיגרנוטי, כאשר במקרה של ריזלט ניתן להשיג הקלה בכאב עד כדי העלמותו תוך כשלושים דקות מרגע נטילת התרופה.

חשוב לזכור כי לא תמיד השינויים ההורמונלים הם הגורמים הבלעדיים ויש לחפש לעיתים סיבות אחרות לכאבים. בנוסף, לא כל הנשים רגישות באותה מידה לאותם שינויים הורמונים שיגרמו להחרפה של כאבי הראש.

למידע נוסף ניתן לפנות לאתר מיגרנה



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר