אבחון מוקדם של סיכון לטרשת העורקים

טרשת העורקים (הנקראת גם הסתיידות כלי דם) הינה מחלה הגורמת להתקפי לב, אירועים מוחיים, חסימות כלי דם בגפיים ואי ספיקת כליות. טרשת העורקים מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. גורמי המחלה הקלאסיים כוללים: השמנת יתר, עישון, סוכרת, עליה בשומני הדם, יתר לחץ דם וחוסר פעילות גופנית. בנוסף, מתברר כיום כי נוכחות הטרשת מלווה בדלקת נמוכת עוצמה, תת-קלינית. במצב זה הנבדק אינו מודע לתהליך הדלקתי והאמצעי היחיד לאיתור הדלקת הינו ביצוע בדיקת דם.

דלקת היא תגובה של הגוף למחולל זר, כולל חיידקים, נגיפים, טפילים וחבלה. מדובר בתהליך חשוב, המאפשר לנו לשרוד בסביבה האלימה, להרחיק גופים זרים ולתקן פציעות. יחד עם זאת, מתברר כי עודף של תגובה דלקתית עלול לגרום נזק וכיום מניחים שנזקים מתמשכים לכלי הדם גורמים לתגובה דלקתית המסייעת להתפתחות טרשת העורקים. חוקרים רבים הראו שיש פעילות דלקתית משמעותית באזורי הטרשת. באמצעות בדיקות דם פשוטות ניתן להתחקות אחריה ואף למדוד את עוצמתה.

מחקרים חדישים מלמדים כי לאבחון של נוכחות הדלקת יש ערך מנבא להתפתחות עתידית של חסימות כלי דם (התקפי לב, אירועים מוחיים). הערך המנבא הנ"ל מוסיף על המידע המתקבל כיום באמצעות בדיקות לגילוי גורמי הסיכון המסורתיים (יתר שומנים בדם, סוכרת, יתר לחץ דם וכד'). זאת ועוד, ניתן לטפל בתגובה הדלקתית הזאת ובכך להביא כנראה להאטה בקצב התפתחות טרשת העורקים.

בדיקת הגורמים לדלקת

הגורמים להתפתחות דלקת הינם מגוונים ועשויים לכלול זיהומים חוזרים, רקמת שומן עודפת, דלקות חניכיים, מתח נפשי, דיכאון, חוסר פעילות גופנית, נטילת סמים ועישון. האמצעים העומדים לרשותנו לאתר את הדלקת כוללים בדיקות דוגמת ספירת הדם הלבנה, שקיעת הדם, ריכוז פיברינוגן וכן ריכוז חלבון מגיב C (CRP). חלבון ה-CRP מופיע במגוון של דלקות, אך נמצא כמסייע באיתור דלקת נמוכת עוצמה באוכלוסייה. זאת ועוד, מסתבר שחלבון ה-CRP אינו משמש סמן בלבד, אלא עלול לסייע באופן פעיל בהתפתחות תהליך הטרשת. העובדה שהטרשת תוקפת את מרבית האוכלוסייה בארצות המערב, מאיצה את החוקרים לאתר סמנים מוקדמים ומכאן גם העניין שיש כיום בזיהוי ערכים מוגברים של סימני דלקת.

החלבון שלגביו נאסף המידע הרב ביותר בתחום מחלות כלי הדם הינו חלבון ה-CRP. בדיקת חלבון זה מבוצעת כיום בשיטת רגישות גבוהה (High Sensitivity CRP), ואינה מצריכה כל הכנה מוקדמת כגון צום או זמני נטילת דם מיוחדים. הבדיקה זולה יחסית וניתנת לביצוע במרבית המעבדות.

אולם, הבעיה העיקרית נעוצה ביכולת לפרש את תוצאת הבדיקה. זאת כיוון שישנם גורמים רבים המשפיעים על הערך המתקבל והם כוללים הבדלים בין נשים וגברים, השפעה של תרופות (כולל גלולות למניעת הריון), הריון, מוצא, תעסוקה ועוד. בדיקת הדלקת מתבצעת במרכז הרפואי תל אביב, במסגרת שירות סקר רפואי תקופתי הניתן במכון לבדיקות רפואיות מיוחדות (מלר"מ) של בית החולים.

בדיקות סקר המנהלים כוללות פרטים אישיים וסיפור עבר, בדיקת רופא (פנימאי וקרדיולוג מומחים) ומבחן מאמץ, בדיקות שמיעה ותפקודי ריאה, בדיקת עיניים וצילום חזה, כמו גם מדידות של לחץ דם, משקל, גובה, חום הגוף והיקפי מותניים וירכיים. על כל אלה מוסיפים את בדיקות הדם השגרתיות (שומנים, סוכר, תפקודי כליה וכבד), בדיקת שתן, בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקה לסמן סרטן הערמונית.

בירור הדלקת נעשה על ידי מגוון של בדיקות ולא רק אחת. בצורה כזו מתקבל הפרופיל הדלקתי האישי של הנבדק, אשר יחד עם הנתונים האחרים מאפשר חיזוי נאות של הסיכון העתידי ללקות בהתקף לב או לפתח חסימה של כלי דם מוחיים. זהו נושא חשוב בחברה המערבית המתבגרת היות שידוע כי חלק מחולי השיטיון (דמנציה, ירידה בתפקוד המוח) לוקים בחסימות כלי דם מוחיים על רקע של טרשת העורקים.

גילוי מוקדם - שיפור באיכות החיים

הקשר בין דלקת וסרטן נמצא גם הוא במחקר מתקדם. אחד הפרסומים החדשים מלמד כי רמות מוגברות של דלקת עשויות לנבא התפתחות של סרטן המעי הגס. מדובר, כפי הנראה, בדלקת הקשורה בפוליפים דלקתיים במעי הגס המתפתחים בסופו של דבר לכדי סרטן. בתחום זה מושקע כיום מאמץ מחקרי משמעותי, אולם מוקדם עדיין להשתמש בסימני הדלקת כדי לנבא מחלות סרטניות.

המרכז הרפואי ת"א הינו הראשון בארץ המכליל בדיקות דלקת כאמצעי שגרתי במסגרת בדיקות הסקר במלר"מ. בנוסף לבדיקות הדם מתבצעת גם בדיקת מיקרואלבומין בשתן, אשר גם היא הוכחה כמנבאת אירועים עתידיים של מחלות כלי דם. המידע שהתקבל עד כה עולה בקנה אחד עם נתונים של מרכזים גדולים באירופה ובארה"ב והוא מהווה צעד משמעותי בשיפור החיזוי למחלות לב וכלי דם. ההמלצה כיום הינה להשתמש בבדיקות הדלקת דווקא במקרים "גבוליים" שבהם מתקשה הרופא לנבא את נתיב המחלה הטרשתית רק על סמך הנתונים הקלאסיים שנמנו. פירוש נכון של התוצאות והדרכה נאותה עשויים לסייע במידה רבה בשיפור מצב הנבדק. ואכן, הוכח שפעילות גופנית, ירידה במשקל ותזונה נכונה משפרים ומפחיתים את ממדי התגובה הדלקתית. במקרים מסוימים יש להוסיף טיפול תרופתי (לדוגמא טיפול להפחתת רמות הכולסטרול בדם) וזאת במגמה להפחית באופן מיטבי את הדלקת בכלי הדם.

עבודות חדשות מלמדות, כי טיפולים אלה עשויים לעצור את קצב הסתיידות כלי הדם, וכי באמצעותם קיימת אפשרות אמיתית להתערב בצורה מניעתית בשלבים מוקדמים ולהגיע לגיל המבוגר במצב כללי ותפקודי טוב, מבלי להיחשב כמקרה חשוך מרפא.

באמצעות הטמעת בדיקות הדלקת לאוכלוסיה הכביכול בריאה, מצטרף המרכז הרפואי ת"א לשורה הראשונה והמובילה של המרכזים הרפואיים בעולם. שיתוף הפעולה עם מומחי ביה"ח בתחומי הרפואה השונים, כמו גם עם צוותים מקצועיים נוספים, מאפשר לתת לנבדקים משוב והנחיות מעודכנות לגבי השינויים הדרושים באורח חייהם, במגמה להפחית את התגובה הדלקתית. נושא זה אינו מוגבל רק למבוגרים ומתייחס כיום גם לגיל הילדות וההתבגרות. איתור דלקת עשוי להצביע על מטבוליזם לא תקין ומכאן גם לאפשר להתחקות אחר גורמי הדלקת ולהביא לטיפול נאות. נושא זה תופס כיום מקום מרכזי ביותר בתחום מניעת המחלות וקרוב לוודאי שבעתיד יהיה נפוץ במידה דומה לבדיקת סוכר, לחץ דם או שומני הדם.

לאתר המרכז הרפואי תל אביב לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר