כשהוא רוצה והיא לא

בחלק הראשון של המאמר תיארתי את התהליכים המביאים בני זוג לחוסר איזון במיטה. כאשר התבנית בה הופכים יחסי המין לכורח עבור אחד מבני הזוג הופכת קבועה יותר ויותר קבועה, מתרחשים תהליכים נוספים בין בני הזוג.

בן הזוג שמתרגל ליזום, יוזם סקס הרבה יותר פעמים מכפי שבאמת הוא צריך ורוצה, מתוך חסך ורעב מתמיד. הוא מתחיל לצפות שבחלק גדול מן הפעמים הוא יקבל סירוב, לכן הוא פשוט מנסה הרבה פעמים עד שיצליח לו.

ואילו בת הזוג, ככל שהוא יוזם יותר פעמים, מתרגלת למצב בו בכל פעם שהיא מקבלת הזמנה לסקס, מה שעליה לבדוק בינה לבין עצמה הוא אם עכשיו היא בוחרת להיענות לו או לא, ובעצם מתרגלת למצב שסקס עבורה הוא היענות ולא יוזמה.

בטווח הארוך, היא מפסיקה להיות קשובה לצרכיה המיניים, כלומר לא מגיעה למצב בו היא אומרת לעצמה "מתחשק לי סקס, אני מגורה עכשיו, וכו'", כי מרוב הפעמים בהן הוא יוזם, כמעט כל יום בשנים הראשונות, אין לה בכלל סיכוי להיעשות מורעבת או להשתוקק אליו מעצמה.

אוסיף עוד שבדרך כלל מדובר בזוג צעיר, שאינו מנוסה מספיק במין ובבני זוג שונים, ותהליכים אלו משפיעים יותר ככל שהם קורים בתחילת ההתנסות המינית של שני בני הזוג, בעיקר של האישה. נשים מנוסות יותר, שמכירות את עצמן מינית ויודעות לזהות מתי הן מעוררות מינית, אינן נכנסות כל כך בקלות למעגל הקסמים הזה.

בואי למיטה, אני אוריד את הפח

וכאן מתווספות מורכבויות אחרות: כאשר מתחילים לחיות יחד, על פי רוב האישה לוקחת על עצמה יותר משימות ומטלות של הבית ומתחילה להרגיש שעליה מוטלות יותר חובות, וכי היא זו שצריכה להגיד לבן זוגה מה לעשות.

זוהי תסמונת ה"ראש הקטן" של הבעל, שאינו שם לב מתי הכיור מלא, או מתי להוריד את האשפה, או מתי לשים כביסה - מטלות שנהירות לאישה באופן טבעי, ואילו הגבר המצוי לרוב לא מבחין במשימות הללו, אלא אם זוגתו אומרת לו.

נוצר מצב בו האשה נאלצת לבקש (או לדרוש) מבן זוגה לבצע מטלות בבית, והוא מרגיש "שפוט", ובודאי אינו שש לבצע מייד או בכלל את המטלות הללו. האישה מרגישה שהוא "עושה לה טובה", ובחלק מן המקרים במקום להיכנס לויכוח, היא פשוט תבצע אותן בעצמה, אך תרגיש שכל העול הוא עליה, ותצבור כעסים על בן זוגה.

וכך, כאשר הוא יוזם סקס, היא מגיעה לסיטואציה עם שלוש תלונות: ראשית היא איננה מרגישה תשוקה, כי התרגלה לא להיות קשובה לגוף שלה, שנית, היא צוברת כעסים עליו בגלל חלוקת הנטל האי שוויונית ושלישית, יש חסר במילות ומחוות של אהבה.

הסעיף האחרון הוא החשוב - למה בעצם נוצר מצב של חסך במחוות אהבה בין בני הזוג? כי הוא מראש כבר מרגיש מתוסכל ומתוח, מכיוון שאינו יודע אם תידחה יוזמתו הפעם או לא, ולא טבעי עבורו להשקיע בחיזורים כאשר הוא כבר מראש מתוסכל וכעוס באופן תמידי על תפקידו להיות היוזם.

ומה קורה לאיכות הסקס במצב דברים כזה? כאשר האישה כבר מתרצה, שני בני הזוג מתחילים את יחסי המין כאשר הם מתוחים ומתוסכלים, הסיכוי לקירבה ואינטימיות יורד, מסתמן ריחוק רגשי, וקשה למשל להתנשק (פעולה מאוד אינטימית, בעיני רבים יותר אינטימית מן המשגל עצמו).

מכאן שהסיכוי להנאה יורד, ומתעוררות בעיות "משנה" שהן תופעות המתלוות למתח ולחרדה, כגון כאבים בזמן החדירה, פליטה מהירה, וכמו כן הסבלנות של שני הצדדים למשחק המקדים יורדת.

האשה נמצאת פעמים רבות בתחושה של "בוא נסיים עם זה כבר כי אין סיכוי שאכנס למצב הרוח המתאים", ואילו הגבר חושש שהאישה "תחתוך" באמצע מחוסר תשוקה ובוער לו להגיע לשלב החדירה, שמא תרצה האישה להפסיק עוד קודם.

את מקרר ואני נורמלי

ככל שבני הזוג נכנסים יותר למסלולים שתיארתי, קורה דבר נוסף: הגבר אומר על עצמו שהוא בעל הצרכים הנורמליים מבחינה מינית ומתלונן שאישתו פריג'ידית ושהיא הבעייתית, הזקוקה לעזרה.

הבעיה הגדולה יותר היא שנשים רבות מיישרות קו עם ה"אבחון" הזה, ומתחילות באמת לתפוס כך את עצמן. מכאן נוצר מצב שבו הן מתרחקות עוד יותר מכל רמז לתשוקה או מצב אירוטי, אשר נתפסים בעיניה "לא אני".

האישה מתרגלת לראות עצמה כאדם בעל צרכים מיניים מינימליים, ואם בכל זאת מתעוררת אצלה איזו תגובה מינית זה מבלבל אותה ומביך אותה, והיא לא תמיד יודעת לזהות או להכיר בכך שהיא מגורה מינית, ומחכה שזה יעבור.

כמו כן מצטרף לכל הנושא מתח תמידי, "מטען חורג", תחושות אשמה והאשמה, וחשש לנגוע בנושא, שמא יתגלה באמת שיש בעייה רצינית, וצריך יהיה לעשות איתה משהו.

כמובן, ישנם זוגות אצלם הבעייתיות היא הפוכה, בהם האישה היא היוזמת הקבועה והגבר נענה לעיתים, ושם התוויות הפוכות, אך המקורות לבעייה דומים.

בסיום הדברים אומר שאם אתם מזהים חלק מן התופעות שתיארתי, הסיכוי גבוה שהתווית ששמתם זה על זו - "הוא חולה סקס" ו"היא פריג'ידית" - אינן אלא חלק מ"מעגל קסמים זדוני" אליו נכנסתם.

כאשר מבינים מה יצר את אותו מעגל ומתחברים מחדש למיניות באופן עצמאי, תוך הקשבה לצרכים של הגוף ולאיתותיו, מצד אחד, ותוך שינוי התוויות המאשימות ששמים זה על זו, ואשר ממנו ניתן לצאת באופן עצמאי או בעזרת טיפול.

לאתר ייעוץ זוגי של דורית כהן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר