תרומות איברים, השתלות וההלכה

בסוגיית תרומת האיברים כרוכות שאלות הלכתיות כבדות משקל שבבסיסן האיסורים ליטול איברים מן המת והאיסור ליהנות מגוף המת, איסור לנבל ולבזות את המת והאיסור הנובע מן המצווה לקבור את המת, וכל איבר שניטל ממנו.

בנוסף לאיסורים אלו עולה, בעיקר בנטילת לב מנפטר, סוגיית קביעת רגע המוות. סוגיה זו לכשעצמה הובילה למחלוקות רבות בין חכמי ההלכה. עם זאת ועל אף איסורים אלו נמצאה הדרך להתיר נטילת איברים מנפטרים ובעיקר בנימוק של פיקוח נפש. בנוסף קבעה מועצת הרבנות תנאי בקרה קפדניים, שעל פיהם אפשר יהיה לוודא בבירור שאכן גזע המוח מת, וניתן יהיה ליטול איברים להשתלה.

כאשר קיימת סכנת נפשות, הלכה היא שפיקוח-נפש דוחה את התורה כולה. לכן מותר להוציא מן המת אותו איבר, ולהשתילו בחי על מנת להציל את חייו. כל זה בתנאי שהמשפחה מסכימה, משום שגופת המת נמצאת תחת אחריותם. בנוגע להשתלות מן החי נקבע כי כשם שאין כופים אדם לתת את כספו עבור הצלת חיים, כך אין לחייבם לתרום מגופו.

יחד עם זאת, בהחלט מותר לתרום. בענין זה פיקוח הנפש הוא כפול, הצלת חיי החולה עומדת אל מול מחויבותו של אדם לשמור על בריאותו. תשובת הרידבז לסוגיה זו היא כי אין חובה להציל את חיי החולה אך מותר לעשות זאת, והעושה כן ניחן במידת החסידות. טעם נוסף הנו שתרומת איבר אינו מהווה שפיכות דמים המסכנת את התורם אלא מעין שפיכות דמים המוצדקת לצורך הצלת הזולת.

שאלת הלגיטימיות של מכירת איברים או תמורה עבור תרומת איבר לא עלתה במקורות המשפט העברי אבל היסודות הערכיים שעומדים בבסיס השאלה נדונו גם נדונו. ראינו שלאדם מותר לחבול בעצמו על מנת להציל את חברו. על פי זה, מאחר שלנוכח פיקוח נפש אין איסור חבלה, הרי שאדם יכול לחבול בעצמו ולהציל את זולתו אף כשהמניע שלו הוא אינטרס כספי.

וזאת כפי שמותר לרופא המרפא מתוך מצווה לחלל שבת להצלת חיי אדם, אף כשהמניע שלו לעיסוק ברפואה הוא כספי. זו גישתם של רוב הרבנים בני זמננו שהביעו את דעתם בסוגיית מכירת איברים.

יש הדוחים גישה זאת, אך גם האוסרים תשלום בעבור איבר לא חושבים שמי שתורם חייב לעשות זאת על חשבונו. אין מניעה, ואפילו ראוי הדבר, לפצות את תורם האיבר בגין ההפסדים שנגרמים לו כתוצאה מן התרומה. (לדוגמה תשלום עבור הפסד ימי עבודה והוצאות רפואיות).

מה קורה בעולם?

סחר באיברים, מגונה על ידי ארגוני הרפואה והאתיקה בעולם. זאת בעיקר תוך העלאת ההשוואה לעבדות ונימוקים של כבוד האדם וכן שמתן כסף עבור איבר, שולל את הסכמתו המודעת של התורם. אולם מדינות רבות פועלות לצמצום הפער באמצעים שונים, אם בהסברה המביאה לחתימה על כרטיסי תורם.

בבלגיה אחוז החתומים עומד על 8% ואחוזים גבוהים בהרבה, במדינות מערביות אחרות. בסעודיה אחוז התורמים עומד על 20%. בשונה מישראל, בספרד, בלגיה וארצות סקנדינביה שיעור ההיענות לתרומה שלאחר המוות עומד על כ- 80%.

הצעת החוק לפיה איבריו של כל נפטר יילקחו להשתלה אלא אם סירב אינה המצאה ישראלית ונלקחה מספרד שם המצב החוקי צמצם כמעט לחלוטין את המחסור באיברים מדינות נוספות כמו צרפת ומדינות סקנדינביה אשר צמצמו כמעט לחלוטין את מחסור האיברים.

על אף צמצום הפערים עדיין קיימות מדינות מערביות רבות בהן קיים מחסור באיברים ובהן נפטרים מדי שנה אלפי אנשים בעודם ממתינים להשתלה אולם ישראל נמצאת הרחק מאחור גם בהשוואה למדינות אלו, המיוחד בכמות האנשים המסכימים לחתום על כרטיס תורם.

דומה כי המחסור בחקיקה בלעדי לנו ובמקום כך הותרנו את השטח לפעולתם של גופים אשר חלקם אינטרסנטים וחלקם אימצו אמות מידה מוסריות חד גוניות וזרות לנו. האיסור האחרון המופיע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, על השתלות בחו"ל מוביל לחסכון בכספי המדינה ולקידום תחום ההשתלות בישראל ללא כל התייחסות לחולים הנפטרים בדרך.

הצעת החוק לפיה תינתן תמורה לתורמי איברים הנה הכוון הראוי והנכון לפתרון בעיית מחסור האיברים וזאת בהתאם למנגנון שבהצעה שהועלתה על די פרופ' אברהם שטיינברג וד"ר שמואל ילינק.

בנוסף רוב פוסקי ההלכה, מתירים מכירת איברים וזאת מן הטעם שמאחר ואיסור חבלה נדחה מפני פיקוח נפש, אין בתמורה הכספית כדי "ללכלך" את מעשה ההצלה וכשם שלרופא המחלל שבת לשם הצלת נפשות ומקבל שכרו על כך, כך גם מותר לאדם לתרום איבר תמורת תמורה ובוודאי שמותר לקבל שכר בגין הפסדיו.

האם עלינו להמשיך ולדגול באמות מידה מוסריות הזרות לנו המנציחות סבל וכאב? נראה שלא. בנוסף על כל אלה, מדינות רבות בעולם הצליחו על אף איסור התשלום בעבור איברים לצמצם את מצוקת החולים.

אנו לא הצלחנו, מסיבות שונות ומגוונות. ועדיין אנו ממשיכים ומאמצים את האיסור הבלתי מובן הזה. משרד הבריאות, ממשיך ומטיל איסורים ללא כל הצבת אלטרנטיבה ותוך התעלמות ממצוקת החולים.

לחלקיו האחרים של המאמר על השתלות ותרומות האיברים
למידע נוסף על רשלנות רפואית כנסו לאתר של עו"ד יאיר סקלסקי



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר