כל מה שצריך לדעת על אלרגיה

אלרגיה היא תגובה פיזיולוגית חריגה ובילתי רצויה שנגרמת על ידי מנגנונים של מערכת החיסון בגוף. רוב החולים האלרגיים הינם כאלו שפיתחו נוגדנים בילתי רצויים כנגד גורמים חיצוניים שאינם זיהומיים "קלאסיים".

הגורמים השכיחים לאלרגיה מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות:

אירואלרגנים. אלרגנים הנמצאים באוויר וגורמים לתגובה על ידי מגע ישיר עם ריריות העיניים, האף ודרכי הנשימה או במגע עם העור. ישנם אלרגנים רב שנתיים כמו קרדית האבק, חיות מחמד ונוצות ולעומתם אלרגניים עונתיים שמקורם בתפוצת אבקנים צמחיים באוויר.

תרופות. כל תרופה בעצם יכולה לגרום לתגובה אלרגית.

מזון. סוגי מזון כגון חלב, ביצה, דגים, אגוזים וכיוב'.

חרקים. אלרגיה לארס שמשתחרר עם עקיצת הדבורה

התסמינים לאלרגיה תלויים בחומרת התגובה לאלרגיה, אבל מתבטאים בכמה דרכים: פריחה, נפיחות, נזלת, התעטשויות, קוצר נשימה, כאבי ראש ועוד.

ידוע שהגורמים לאלרגיה הינם אבקנים עונתיים, קרדית הבית, עצים מסוימים, זיהום אוויר וכיוב'. עם זאת, בנושא זה קיימות מספר "אגדות" נפוצות הקשורות לגורמים לתופעות של אלרגיות לסוגיהן

אגדות ומציאות

ניתן לראות את נושא הרגישות לחלב כדוגמא. חלב, בניגוד למרבית התורות של הרפואה המשלימה, כמעט שאינו גורם לאלרגיה. עד היום לא הוכח מדעית כי יש קשר בין צריכת חלב לתופעות שונות הנחשבות כאלרגיה כולל נזלת, אסטמה, ליחה ופריחות עוריות.

ישנו אחוז קטן של תינוקות שהאלרגיה לחלבון החלב מתגלה אצלם בגיל מוקדם כבר בהאכלות הראשונות של חלב, אבל נדיר למצוא אלרגיה לחלב אצל ילדים בוגרים יותר או מבוגרים. הנטייה לבלבול נובעת מכך שישנם אנשים רבים באוכלוסייה שאצלם קיים במעיים חוסר באנזים המפרק את הלקטוז (סוכר החלב), מרכיב הנמצא בחלב.חוסר באנזים זה עלול לגרום לכאבי בטן, שלשולים, נפיחויות וגזים מיד לאחר אכילת מזון חלבי משום שהלקטוז אינו מתפרק.

בדומה, ישנה מעין "אגדה" בקרב הורים טריים ואפילו בקרב אחיות טיפת חלב כי אלרגיה לחיסונים אצל ילדים בגיל שנה עלולה להיות קשורה לאלרגיה לביצה. כך, הרבה פעמים נדרשים ההורים להאכיל את הילד בביצה לפני ביצוע החיסון על מנת לבדוק האם הילד "אלרגי" לחלבון.

זוהי בדיקה משוללת בסיס וטעם, מכיוון שתגובה אלרגית לחיסון, שהיא נדירה ביותר, איננה קשורה לביצה אלא למרכיב אחר הנמצא בחיסון. בכל מקרה, תגובות אלרגיות לחיסונים הן נדירות מאוד, ואלרגיה לביצה לא מרמזת על שום דבר בשלב זה, וגם ילד שנמצא אלרגי לביצה יכול לקבל את החיסון בצורה הרגילה.

לגבי הנטייה הגנטית "לרשת בעיות של אלרגיה", למרות שלרבים נראה הגיוני שאם ההורה אלרגי למשהו, אז גם הילד יהיה אלרגי, אין הכרח שגם הילדים יסבלו מאלרגיה כלל ובודאי שלא מאותה אלרגיה.

כך למשל אלרגיה לתרופות או לעקיצות חרקים היא תכונה שאין לה כל מרכיב גנטי ואינה עוברת בתורשה. אם להורים יש אסטמה או נזלת אלרגית יש אכן יותר סיכוי שגם הילד יסבול מתופעה אלרגית דומה.

יחד עם זאת, בניגוד למה שחשבו בעבר, הימנעות מחשיפה לגורמים אלרגנים שונים כגון שערות חתול או כלב של ילד שהוריו אלרגיים, לא בהכרח מקטינה את הסיכוי של הילד לחלות במחלה אלרגנית דומה לזו של ההורה.

כנראה שההפך הוא הנכון, וחשיפה מוקדמת של ילד להורים אלרגיים לחתול בבית דווקא תקטין את סיכוייו לפתח אלרגיות דומות בעתיד.

מעבר לכך, אלרגיה מוגדרת כמחלה של איכות חיים, אבל קיים כאן פרדוקס. אצל ילדים צעירים שנחשפו פחות לזיהומים, אם משום שהיו בנים בכורים במשפחה או משום שהחלו ללכת לגן בגיל מאוחר יש עלייה משמעותית בתופעות האלרגיות.

לכן, אין להסס - יש לשלוח את הילדים למעון, גם על מנת שייחשפו לוירוסים, כי רק כך הגוף יתחסן מגיל מאוד צעיר. ילדים שלא נחשפים למחלות, עלולים לפתח בגיל מאוחר יותר הרבה יותר אלרגיות.

בכל מקרה, אם כבר אתם כבר סובלים מתגובה אלרגית זו או אחרת יש היום תרופות מאוד יעילות. פעם תרופות נגד אלרגיה הרדימו כי הן חדרו למערכת העצבים המרכזית, אבל כיום ישנם תחליפים שלא מרדימים. ההמלצה היא לקחת תרופות אנטי היסטמיניות ולעשות הכל כרגיל.

מי שרוצה לגלות אם הוא אלרגי לחומר מסוים, רצוי לגשת לרופא ולעשות בדיקה של טסטים בעור, שזו עדיין הבדיקה המהימנה והיעילה ביותר.

לאתר של המרכז הרפואי מאיר

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר