כיצד אתם ישנים?

השינה מהווה כשליש מחיי האדם, אך רובנו לא יודעים עליה הרבה. גם בספרי לימוד רפואה קלאסיים ניתן למצוא מעט מאוד חומר בנושא. ולמרות זאת, קיים קשר הדוק בין שינה ואורח חיים בריא.

המחסור בידע אודות השינה אינו אופייני בלעדית לתקופתנו. היוונים סברו שמקור השינה בקיבה, והעלו השערות לגבי ההפסקה בפעילות המוח בעת השינה. במאה ה- 19 דובר על חסימת זרימת דם למוח. ניתן להבחין במכנה המשותף להשערות אלו: הרעיון ביסוד ההעשרות השונות הוא כי המוח בעצם מנותק בזמן השינה.

ואכן, שינה היא מצב דיסוציאטיבי - המוח מתנהג כאילו האדם ער, בעודו ישן. השינה אינה המצב הדיסוציאטיבי היחיד שקיים; היפנוזה, למשל, היא מצב נוסף שבו האדם מנותק מן הסביבה.

גם בעולם בעלי החיים מוכרות תופעות מעניינות הקשורות בשינה; הדולפינים, למשל, ישנים רק בחצי מוח, והם נעים כל הזמן. בקרת התנועה אצלם נעשית על-ידי חצי המוח הפעיל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הוחל במחקר גלי המוח, ובעקבותיו התגלה מידע חדש אודות השינה. במעבדות שינה מחוברים הנבדקים לאלקטרודות רבות, ונערכים רישומים של תגובות הגוף, כגון EEG - רישום פעילות המוח, EOG - רישום תנועות העיניים, EMG - רישום הפעילות החשמלית בשרירים ועוד.

המחקר בחן את פעילות גלי המוח בעתות שינה וערות, ומספר גלי מוח רלוונטיים מופו. גל אלפא הוא גל פרדוקסלי בעל משמעות כפולה. כאשר האדם ער, מעיד הגל כי האדם מנומנם, ובשנתו יעיד כי השינה אינה טובה.

גל בטא הוא גל עירנות, וגל טתא מסמן מצב של נים ולא נים. גל דלתא מופיע במצב של שינה עמוקה. קיום גל דלתא אצל אדם ער עשוי להעיד על הימצאות גידול במוח.

היבטים פיזיולוגיים

שלבי השינה. השינה מורכבת ממספר שלבים: בשלב הראשון מתרחש המעבר ממצב עירות למצב שינה, והוא נמשך בדרך-כלל כדקה עד חמש דקות. בשלב זה מתרחשת הרפיית טונוס שרירים, ומופיעות תנועות עיניים איטיות.

השלב השני מתאפיין בשינה שטחית, ממנה קל להתעורר. השלב השלישי והשלב הרביעי הם שלבי השינה העמוקה. להם אופייני סף יקיצה גבוה; כלומר, קשה יותר להעיר אדם הנמצא בשלבים אלה. שלב זה מתאפיין בגלי דלתא. את עומק השינה נהוג למדוד בדציבלים: ככל שנדרש רעש חזק יותר בכדי להעיר את הישן, כך השינה עמוקה יותר.

שינה עמוקה מתרחשת בעיקר בשליש הראשון של השינה, ובמהלכה מתחדשים מאגרי האנרגיה בגוף. השינה העמוקה היא החשובה ביותר להתאוששות ממאמצים.

בשלב החמישי והאחרון מופיעה שנת חלום (REM SLEEP). בשלב זה מופעל בגוף מנגנון אטוניה - נפסקת תנועת הגוף. שלב זה חשוב מאד להתאוששות מערכת העצבים.

1. בשלב הראשון מתרחש תהליך של מעבר ממצב ערות לשינה, הנמשך בדרך כלל כדקה עד חמש דקות. מתרחשת הרפיית טונוס שרירים ומופיעות תנועות עיניים איטיות.

2. השלב השני הוא של שינה שטחית, ממנה קל להתעורר ממנה.

3-4. שלבים שלוש וארבע. שלבי השינה העמוקה. סף היקיצה גבוה, כלומר, קשה יותר להעיר אדם הנמצא בשלבים אלה. שלב זה מתאפיין בגלי דלתא.

את עומק השינה נהוג למדוד בדציבלים: ככל שנדרש רעש חזק יותר בכדי להעיר את הישן, כך השינה עמוקה יותר. שינה עמוקה מתרחשת בעיקר בשליש הראשון של השינה, ובמהלכה מתחדשים מאגרי האנרגיה בגוף. השינה העמוקה היא החשובה ביותר להתאוששות ממאמצים.

5. השלב החמישי. שנת חלום (REM SLEEP). בשלב זה מופעל בגוף מנגנון אטוניה - נפסקת תנועת הגוף. שלב זה חשוב מאד להתאוששות מערכת העצבים.

בשינה עמוקה הנשימה מסודרת מאוד. להבדיל, הנשימה במהלך שנת חלום אינה מסודרת כלל, ומופיעות גם תנועות עיניים מהירות. כדי לדעת על מה אדם חולם, צריך להעיר אותו ולשאול על כך מיד, שכן כעבור זמן קצר החלום נשכח. בשנת חלום מתרחש גם מנגנון זקפה אצל הגבר, ואפשר לומר כי אז מתרחש מעין אימון של פונקציות בסיסיות של הגוף.

מחזור אחד של שינה אורך בממוצע כ-90 דקות, ולפיכך לרוב האנשים יש בין ארבעה לחמישה מחזורי שינה בלילה, אם הם ישנים כשבע שעות. בשינה המתרחשת בשעות היום המחזורים קצרים יותר.

בעת המעבר ממצב עירות לשינה מתרחש שלב של הזיות היפנוגוגיות, שבו משתנה אופן החשיבה - מחשיבה תכליתית לחשיבה אסוציאטיבית. השינה העמוקה מתבצעת ב-75 אחוזים מזמן השינה, בארבע השעות הראשונות של הלילה, והיא מאופיינת בהפרשה מוגברת של הורמון הגדילה. לעומת זאת, מרבית שנת החלום מתרחשת במהלך המחצית השנייה של השינה - בארבע השעות האחרונות.

לחלקו השני של המאמר העוסק בשינה ובפעילות גופנית
לאתר של מכון וינגייט



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר