הכל על הסכיזופרניה

בשונה ממה שחושבים הרבה אנשים, סכיזופרניה היא לא השם הלועזי לפיצול אישיות. פיצול אישיות היא הפרעה פסיכולוגית נדירה, אשר מתבטאת בכך שמספר דמויות "שוכנות" באותו אדם. סכיזופרניה היא מחלה קשה, בעלת בסיס ביולוגי, שפוגעת באחוז אחד, בערך, מן האוכלוסייה.

הסכיזופרניה פוגעת בכל המישורים של התפקוד - בחשיבה, בעולם הרגשי, ברצון ובהתנהגות, בקשרים החברתיים ובהשתלבות התעסוקתית. במשך תקופה ארוכה לא הגיעו להבנה טובה של הסיבות למחלה, והיא יוחסה שלא בצדק לגורמים פסיכולוגיים, כמו יחס לא תקין של ההורים.

כיום ידוע שסכיזופרניה היא מחלה בעלת בסיס ביולוגי, הנובעת מהפרעה במוח ובמערכת העצבים , אך הסימנים שלה באים לידי ביטוי בולט במערכות הפסיכולוגיות. לא ידוע כיום אמצעי לריפוי המחלה, אבל רוב החולים בה מגיבים באופן חיובי לטיפול תרופתי, אשר מאפשר להם לנהל חיים פרודוקטיביים. בגלל ההיבטים הפסיכולוגיים של המחלה, הטיפול התרופתי אינו מספיק והוא מלווה בסיוע נפשי ושיקומי כדי לשפר את ההסתגלות של החולים לסביבה.

ביטויים של סכיזופרניה

הפרעות בתחום הקוגניטיבי. הפרעת חשיבה היא ירידה ביכולת לחשוב באופן בהיר והגיוני. ההפרעה יכולה להתבטא במתן משמעות אישית לגירויים בסביבה, שאינה עקבית עם המשמעויות המוסכמות שלהם, במתן חשיבות להיבטים שולים של הגירוי במקום להיבטים המרכזים שלו, בהסקת מסקנות שאינן מבוססות על חוקים לוגיים אלא על חוקיים פרטיים. כמו כן החשיבה אינה מאורגנת סביב נושא מרכזי ובדיבור יש קפיצות מרובות מנושא אחד למשנהו, שהקשר ביניהם אינו מובן לאחרים.

מחשבות שווא (דלוזיות) הן מחשבות שאינן תואמות את המציאות, שהאדם מאמין בקיומן ומעגן אותן במערכת אישית של הסברים בעלי עקביות פנימית. לפיכך, לא ניתן להפריך את המחשבות האלה באמצעות עימות שלהן עם המציאות החיצונית.

מחשבות שווא יכולות להתבטא בכמה סוגים של תוכן. תוכן שמופיע בשכיחות גבוהה קשור ברדיפה (מחשבה פרנואידית): החולה מאמין שאנשים בסביבתו קושרים קשר נגדו ורוצים לפגוע בו.

תוכן שכיח נוסף הוא "שידור": החולה מאמין שמחשבותיו משודרות ויכולות להיקלט על ידי אחרים. מחשבות שווא אחרות יכולות להתבטא באמונה של החולה, שהוא נשלט על ידי כוחות חזקים שמשפיעים על פעולותיו ומכוונים אותן.

הזיות (הלוצינציות) הן הפרעות בתפיסה, אשר מתבטאות בכך שהחולה קולט גירויים שאינם קיימים בסביבה החיצונית. השכיחות ביותר הן הזיות שמיעתיות, שמהוות אחד מסימני ההיכר הבולטים של הסכיזופרניה: החולה שומע קולות שמדברים אליו, לעיתים בצורה משפילה ומעליבה, לעיתים מזהירים אותו מפני סכנה, או אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא שומע כמה קולות המנהלים ביניהם שיחה. הזיות של ראיה ומישוש הן שכיחות פחות.

הפרעות בתחום הרגשי

הפרעות בתחום הרגשי (הפרעות באפקט) יכולות להתבטא בכך שהרגש המבוטא אינו תואם את תוכן המחשבות הנאמרות ואת ההקשר של המצב שבו הוא מבוטא. למשל, תיאור של אירוע עצוב מלווה בחיוכים. בנוסף, העולם הרגשי שמבוטא כלפי חוץ הוא מצומצם. אין גיוון בסוגים ובעוצמות של הרגשות, קיימת תחושה של ריקנות רגשית וחוסר הנאה ושמחת חיים.

הפרעות ברצייה ובהתנהגות

הפרעות בתחום ההתנהגותי באות לידי ביטוי בירידה בכוח הרצון ביוזמה לפעולה וביכולת לקבל החלטות. ההתנהגות אינה מאורגנת ואינה מובילה לקראת מטרה. לעיתים ההתנהגות סוערת, חסרת ביקורת ושיפוט. כתוצאה מהפגיעה במוטיבציה, החולה מאבד עניין בסביבה החיצונית מפחית במידה ניכרת את המעורבות הפעילה ונסוג אל עבר פסיביות.

הפרעות בתחום החברתי

התוצאה הישירה של הפגיעה במוטיבציה ובהתנהגות היא נסיגה חברתית. החולה מתנתק מהחיים החברתיים ומהמעורבות הרגשית עם דמויות בסביבתו, ושוקע לתוך עולמו האישי. לנסיגה הזאת מתלווה תחושה חריפה של בדידות וניכור.

סימנים חיוביים ושליליים

מקובלת חלוקה נוספת של הסימנים הטיפוסיים לסכיזופרניה, אשר תוארו לעיל: סימנים חיוביים כוללים את הביטויים הפעילים של המחלה, במיוחד הדיבור הלא מאורגן, מחשבות שווא, הזיות והתנהגות לא מאורגנת. סימנים שליליים כוללים היעדר של ביטויים רגשיים, מוטיבציה נמוכה ונסיגה חברתית.

סיבות לסכיזופרניה

בעבר נטו לייחס את הסכיזופרניה לסיבות פסיכולוגיות. בשנות החמישים והשישים הוצעו תיאוריות שהסבירו את היווצרות המחלה באמצעות תהליכים פסיכולוגים שמתרחשים אצל הילד, במיוחד כאלה הקשורים בתקשורת המשפחתית.

אחת התיאוריות הפופולאריות הסבירה את הסכיזופרניה באמצעות מסר כפול שמקבל הילד בתקשורת עם הוריו, ובמיוחד עם אמו. תיאוריה זאת טענה שיש משפחות בהן ההורה מעביר לילד שני מסרים סותרים בו בזמן. למשל, מסר של אהבה בערוץ המילולי ומסר של דחייה במבט או בטון הדיבור. הבלבול שמשדר ההורה יפתח אצל הילד תחושה חריפה של בלבול פנימי אשר תעמיק במשך הזמן ותתבטא במכלול של שיבושים והפרעות ברגש ובחשיבה.

הסברים בעלי אופי פסיכולוגי אינם מקובלים כיום - מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים מספקים יותר ויותר עדויות לבסיס הביולוגי של המחלה וכיום מוסכם שמדובר במחלה בעלת בסיס ביולוגי. לגורמים הפסיכולוגיים והסביבתיים ישנה חשיבות בנוגע להיבטים של התפתחות המחלה ותהליך ההתמודדות אתה אך המשקל שלהם כסיבות ראשוניות הוא שולי.

עדויות לסיבות הביולוגיות

תורשה גנטית. עדויות להעברה גנטית של הסכיזופרניה מובאות במחקרי משפחות ובמחקרי תאומים. מחקרי משפחות בודקים את הסיכון לפתח את המחלה, במשפחות שבהן יש חולה בסכיזופרניה. הסיכוי של ילד להורה חולה, לפתח את המחלה הוא כ 10 אחוזים.

ילד לשני הורים סכיזופרניים יפתח את המחלה בסבירות של 40 אחוזים. מחקרי תאומים בודקים את השכיחות של הסכיזופרניה בקרב תאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. הממצאים מראים שאם אחד התאומים חולה, הסיכוי של השני לפתח את המחלה גבוה פי כמה בקרב תאומים זהים לעומת תאומי אחווה.

עודף דופמין. דופמין הוא חומר שמופרש במוח וממלא תפקיד בתהליך של ההולכה העצבית. במוחם של חולים בסכיזופרניה יש הפרשה מוגברת של דופמין. חומר זה מגביר תהליכים של ערנות ומוטיבציה, אבל רמה גבוהה מידי מעוררת תגובות קיצוניות כמו הזיות, מחשבות שווא, בלבול והתנהגות סוערת.

התרופות הפסיכיאטריות לטיפול בסכיזופרניה מפחיתות את רמת הדופמין וכתוצאה מכך ממתנות את הסימנים החיוביים של הסכיזופרניה, אשר נגרמים כתוצאה מעודף דופמין.

לאתר של ער"ן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר