אל תסתכל בטרשת אלא במה שיש בה

מחלת הלב הכלילית, שהינה השכיחה מבין מחלות הלב, נגרמת בעיקר על ידי טרשת עורקים שהיא הינה מהגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. בעשורים האחרונים אותרו לא מעט גורמי סיכון להופעתה, ובמקביל נעשה מאמץ רב לאבחן את הלוקים בה על מנת להעניק להם את הטיפול המירבי, ולעיתים אף להציל את חייהם.

אבחון רובדי הטרשת נעשה עד כה באופן עקיף על ידי בדיקת היצרות כלי הדם באמצעות צינתור עורקי הלב הכליליים, במהלכו הוצגו רובדי הטרשת בעורקים הכליליים כ"פגמי מילוי" בזרימת הדם. היעילות של תוספת טכניקת על-קול תוך עורקית כתמונה משלימה לצינתור היתה, גם היא, מוגבלת עקב חוסר היכולת שלה לזהות את הרקמות המרכיבות את דופן כלי הדם.

מערכת האולטרא סאונד הישנה יצרה תמונות שחור-לבן בלבד, אשר לא אפשרו לשרטט את גבולות הטרשת ודופן כלי הדם, לאפיין את הרקמות, המרכיבות את הטרשת ואף להעניק משמעות ברורה לאזורים פוריים או אזורים בעייתיים, אשר קיימת אי ודאות לגבי אופן הטיפול בהם.

מגבלות אלו הובילו לתהליך פיתוח טכנולוגי, שארך כשמונה שנים, שבסופו פותחה מערכת אולטרא סאונד תוך עורקי (IVUS-Inter Vascular Ultrasound) חדישה וממוחשבת, המאפשרת לראשונה, לאפיין את אופי השכבה הטרשתית (Plaque) ולשרטט את גבולותיה.

איפיון הטרשת בשיטה זו מבוסס על פענוח גלי קול המתקבלים ממתמר, המוחדר בעזרת קטטר לעורק הכלילי של המצונתר. הפענוח מתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת, המתרגמת את האותות הללו לתמונות הדמיה תלת-ממדיות צבעוניות, כאשר כל צבע מסמל חומר רקמתי אחר לדוגמא: הצבע הלבן מסמל את משקעי הסידן (Calcium) בעוד הצבע הירוק מסמל את הרקמה הפיברוטית ((Fibrous Core ואילו הצבע האדום מסמל שכבה שומנית-ליפידית (Lipid Core). באופן זה, ניתן לאבחן ולאפיין כל מקטע בשכבה הטרשתית בצורה חדה ומדויקת.

לאיפיון ההיסטולוגי המדויק של טרשת עורקים ישנה חשיבות רבה באשר להתאמת הטיפול שיינתן לחולה הקרדיאלי. כך לדוגמא: מטופל, הסובל משכבה טרשתית, המכילה חומר שומני רב, המצביע על נטייה של העורק לפתח חסימות, יוכל לקבל בעתיד טיפול תרופתי אינטנסיבי, ותקוות החוקרים גם תומכן באזור בעייתי זה, על מנת למנוע מראש חסימה של העורק.

יתרה מכך, אנשים, הסובלים משכבה טרשתית, המכונה: עורק פגיע (Vulnerable Plaque), המועדת להתפרק וכתוצאה מהפירוק ליצור קרישים, העלולים לגרום לאוטם שריר הלב, יוכלו לדעת החוקרים בעתיד לקבל טיפול מונע פעיל, טרם התהוות הבעיה. המערכת החדישה הוכיחה עצמה גם במקרה בו נצפה בצינתור אזור בעייתי, הנראה כמקטע מוצר של העורק בצנתור רגיל. אבחון מדויק של האזור בעזרת האולטראסאונד התוך-עורקי, הצביע על מצב תקין של העורק ומנע התערבות מיותרת בלב החולה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר