.jpg)
.jpg)
.jpg)
אצל חלקם, הטיפול בילדות פתר לחלוטין את הבעיה, וכמבוגרים הם זקוקים להדרכה בלבד בנושא תעסוקה, הריון ולידה, ספורט ועוד. אולם, אצל מטופלים רבים נתן הניתוח בילדות פיתרון חלקי או זמני בלבד ובגיל המבוגר יש צורך בניתוח נוסף, צנתור טיפולי, קוצב לב או תרופות. ישנם מטופלים אשר אצלם מום הלב לא טופל בילדות באמצעים הטובים ביותר או אף לא טופל כלל, כגון עולים מארצות בהן הרפואה פחות מתקדמת.
מדע הרפואה מאפשר כיום אבחון טרום לידתי של חלק מהמומים, בעיקר הנדירים והקשים ביותר. בכל זאת, התופעה של אבחון מום לב מלידה לראשונה בגיל המבוגר אינה נדירה. על פי רוב, מומים אלה הם בדרגת קושי המאפשרת לילד לגדול ולהתפתח ללא הפרעות משמעותיות, אולם חלקם עלולים לגרום לבעיות בהמשך החיים במידה ולא יטופלו. האבחנה בגיל המבוגר יכולה להיות מקרית (בצילום בית חזה במקום עבודה, ממצא בדיקה גופנית המעורר חשד וכו'), במצב של מחלה אחרת הגורמת להחמרת סימני המחלה בלב (יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, דלקת ריאות וכו') או בשלב שבו מום הלב עצמו החל לגרום לתופעות חדשות (הפרעות בקצב הלב, הפרעה בתפקוד המסתמים, כשל שריר הלב).
ארבע קבוצות המטופלים העיקריות באוכלוסיית הבוגרים עם מומי לב הן בעלי מום לב קל מלידה שאינו דורש טיפול אלא מעקב והדרכה בלבד, בעלי מום לב שטופל בילדות באופן שפתר את הבעיה לתמיד, בעלי מום לב שאובחן בילדות אך לא טופל או שטופל חלקית או באופן שמותיר בעיות או הגורם להופעת בעיות חדשות בגיל הבגרות ובעלי מום לב המאובחן לראשונה.
התקדמות האבחון
בתחום האבחוני חלה התקדמות רבה. עד לתחילת שנות השמונים היה לצנתור תפקיד מרכזי בקביעת האבחנה המדויקת. אמצעי העזר הלא פולשניים (א.ק.ג וצילום רנטגן) תרמו אך מעט מעבר לממצאים בבדיקה הגופנית. הכנסת בדיקת אקו-לב המבוססת על טכנולוגית אולטראסאונד היתה קפיצת מדרגה ביכולת האבחנתית. טכניקה זו הלכה והשתכללה עם השנים וכיום יש ביכולתנו לקבל לא רק מידע על מבנה הלב כי אם גם על תפקוד השריר והמסתמים, הדגמת זרימות ומעברים לא תקינים ועוד.
בעשור האחרון התפתחה טכניקה של אקו המבוצע דרך הושט והמאפשרת הדמיה טובה בהרבה מזו המתקבלת מבית החזה מבחוץ, בעיקר בקרב מבוגרים אצלם לאקו הרגיל מגבלות רבות יותר מאשר בתינוקות וילדים. כמו כן יש אפשרות לקבל מידע על כלי דם מחוץ ללב בבדיקות טומוגרפיות ממוחשבות מבוססות רנטגן (CT) או אלקטרומגנט (MRI). כיום קל יותר לאבחן מומי לב מבעבר, ובכך ניתן להסביר חלק מהמומים המאובחנים לראשונה במבוגרים. כשאותם מבוגרים היו ילדים, אמצעי האבחון הנ"ל עדיין לא היו קיימים. בד בבד עם אבחונם אצל מבוגרים של מומי לב בעלי חשיבות קלינית רבה, מביאים לעיתים אמצעי האבחנה המשוכללים לאבחון של מום לב מלידה שהוא מזערי ולא חשוב, ולא היה מתגלה לעולם לולא בוצעה בדיקת אקו-לב מקרית. האבחנה המקרית של מום לב נעשית לעיתים קרובות במסגרות שאינן מתמחות באופן ספציפי במומי לב וחשוב לקבל חוות דעת נוספת ממומחה על פשר הממצאים והשלכותיהם.
בשנות החמישים של המאה שעברה היוותה היכולת לטפל לראשונה במומי לב בניתוח פריצת דרך ענקית. מאז נעשית ההתקדמות בשני מישורים. בתחום הניתוחי, השיטות והגישות מתעדכנות במשך השנים על פי הניסיון המצטבר. השיפורים הטכנולוגיים בציוד כוללים שתלים ומסתמים, תותבים עמידים יותר ופיתוח תרופות ותמיסות המשפרות את היכולת לשמר את תפקוד הלב בניתוח ובתקופת ההתאוששות אחרי הניתוח. כל אלו מאפשרים מחד גיסא לבצע את הניתוח כבר בגיל הינקות, ומאידך גיסא לבצע ניתוחים חוזרים במבוגר ברמת סיכון נמוכה מבעבר. המישור השני בתחום הטיפולי הוא זה של הצנתור כתחליף מלא או חלקי לניתוח.
ההתקדמות בשדה הצנתורים
בתחום זה חלה בשנים האחרונות התקדמות עצומה. ניתן היום בעזרת צנתר בלון להרחיב מסתמים או מעברים צרים, ובעזרת השתלת התקנים מיוחדים לסגור מעברים לא תקינים כגון פגמים במחיצה בין הפרוזדורים ובין החדרים או כלי דם מיותרים. לשיטות אלה מספר יתרונות בולטים בהשוואה לניתוח: אשפוז קצר (ברוב המקרים משתחרר המטופל לביתו למחרת הפעולה), מניעת הכאבים בבית החזה שאחרי הניתוח ויתרון אסתטי בהעדר צלקת. חשוב לדעת כי לא כל מום ניתן לטיפול בשיטות אלו ולא כל מום הניתן לטיפול אכן צריך להיות מטופל. ניתוח לב פתוח מעורר (בדרך כלל) מספיק יראה אצל המטופל והמטפל כאחד, כדי לשקול בכובד ראש את ההחלטה לבצעו. טיפול צנתורי עלול בטעות להתפרש כ"טיפול קל" ועלול לגרור התלהבות יתר לבצעו, גם כשאין לכך התוויה ברורה. חשוב לשפוט כל מקרה לגופו אחרי בדיקה מדוקדקת ומקצועית, שכן למרות היתרונות הברורים בשיטה הצנתורית, היא אינה נטולת סיכון.
כאשר קיימת התוויה לטיפול צנתורי, הרי שדווקא בקרב אוכלוסיית המבוגרים יש לטיפול זה את היתרונות הרבים ביותר: הסיכון הניתוחי גדל עם הגיל ואילו הסיכון בצנתור דומה בכל הגילאים ואולי אף מעט נמוך יותר בקרב מבוגרים. כמו כן, עמידותם של טכנולוגיות והתקנים חדשים צריכה לעמוד במבחן הזמן. מטבע הדברים, ככל שעולה גיל המטופל, מבחן הזמן קצר יותר והסיכון לכשל מאוחר קטן. מזה חמש וחצי מבוצעת בארץ סגירת פגמים במחיצה בין הפרוזדורים בצורה סדירה. מאז, בוצעו במסגרת היחידה שלנו למעלה ממאה עשרים פעולות לסגירת פגם זה, בנוסף לפעולות במגוון מומים נוספים. בשנה האחרונה מבוצעות גם פעולות לסגירת פגם במחיצה החדרית.
בשנים האחרונות הולכות ונוצרות בכל העולם מסגרות עם התמחות יחודית בתחום מומי לב מלידה במבוגרים. היחידה למומי לב מלידה במבוגרים של המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין נוסדה ב-1993 והיא כוללת כיום למעלה מאלף וארבע מאות מטופלים מדן ועד אילת. בגלל מורכבות הנושא, הוגדרו בפורומים רפואיים בינלאומיים התנאים ההכרחיים להצלחתה של יחידה מעין זו:
ריכוזיות. מספר גדול של מטופלים ביחידה אחת המאפשר צבירת ניסיון של הצוות במגוון הרחב של המומים והסיבוכים האפשריים.
אמצעי הדמיה מתקדמים. אקו לב רגיל ודרך הושט, אנגיו-CT, MRI,מיפוי לב.
חדר צנתור משוכלל עם ציוד מתאים וצוות המנוסה באבחון וטיפול במומי לב מלידה.
קיום מעבדה לקוצבים וטיפול בהפרעות קצב.
מחלקה פעילה ומנוסה לניתוחים במומי לב מלידה, כולל ביצוע ניתוחים חוזרים.
קשר הדוק עם מחלקות לקרדיולוגית ילדים להבטחת רציפות הטיפול.
יחידות עזר. טיפול נמרץ, מרפאה לאי ספיקת לב והשתלות, יועצים בתחומים שונים.
שיתוף פעולה בינלאומי.
לפי נתונים מארצות אחרות בהן נעשו סקרים מפורטים על מספר הלוקים במומי לב, אנו מעריכים כי בישראל חיים כ-15,000 בוגרים מעל גיל 18 עם מום בלבם. רצוי כי כל מבוגר עם מום לב יבדק לפחות פעם אחת במסגרת יחידה למומי לב. מקרים קלים המהווים כשני שליש, כלומר כ-10,000 איש, יכולים להמשיך במעקב קרדיולוגי באזור מגוריהם תוך התייעצות ושיתוף פעולה. יתר האוכלוסיה, כ-5000 במספר, הם בעלי מום בדרגה המחייבת מעקב וטיפול שוטפים במסגרת יחידה למומי לב במבוגרים. אנו מקווים כי עם עליית המודעות לנושא חשוב זה, יגיעו מרבית הזקוקים לשירותי היחידה למעקב מסודר במסגרתה.
לאתר המרכז הרפואי רבין
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
