בני גיל הזהב: כך תשמרו על בריאות הפה

אם בעבר פה חסר שיניים, או שיני זהב היו מאפיינים את בני גיל הזהב, כיום זוהי תופעה נדירה. אולם בכל זאת, ככל שמתבגרים עולים הסיכונים בתחום בריאות הפה: עששת, שיניים מתנדנדות, אובדן שיניים, מחלות חניכיים, יובש פה ועוד. החדשות הטובות הן כי לרפואת השיניים המודרנית יש פתרונות טובים ויעילים עבור בני גיל הזהב בתחום לבעיות בריאות הפה שבעבר קשה היה להתמודד איתן.

השתלות שיניים

במקרה של חסר בשן בודדת או של מספר שיניים, באמצעות שתלים דנטאליים אפשר להשלים שיניים חסרות בלי לגעת בשיניים טבעיות שכנות, ובכך לחסוך השחזת שיניים, ביצוע טיפולי שורש וכדומה. במקרים של חוסר של מספר שיניים ברצף, עשוי שיקום באמצעות שתלים לחסוך טיפול בשיניים טבעיות, והוא מאפשר ביצוע שיקום קבוע במקום שבו (בשיטות השיקום הרגילות) הכרחי לבצע תותבת חלקית נשלפת. ואילו במקרים של חוסר שיניים מלא, מאפשר השיקום באמצעות שתלים לשקם את הפה באמצעות גשר קבוע (המצב הקרוב ביותר למשנן הטבעי) או לחלופין, לבצע תותבת שלמה נשלפת אך בעלת יציבות גבוהה - דבר שקשה להשיגו עם תותבת שלמה רגילה.

למידע נוסף בנושא בריאות הפה, גיל הזהב ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת שיניים
פורום שיקום הפה
פורום השתלות שיניים, טיפול שורש
פורום מחלות חניכיים
פורום פרקינסון

תנאי ראשון לקליטה מוצלחת של שתל הוא מצב הבריאות הכללית של המטופל. מצבים רפואיים שונים מונעים אפשרות של שיקום על גבי שתלים. תנאי שני הוא קיום נפח מספיק של עצם (גובה הרכס הגרמי ורוחבו), שיאפשר החדרה של שתל. תנאי שלישי הוא "איכות" עצם הלסת (מידת הצפיפות של העצם והמבנה שלה). כדי לוודא שהתנאים הנדרשים לטיפול קיימים, יש לבצע בדיקה מקיפה, הכוללת מילוי שאלון בריאות, בדיקה קלינית של הפה, צילום פנוראמי ולרוב גם בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת, לצורך קבלת תמונה תלת ממדית של הלסת במקום המיועד לקליטת השתל. במקרה שאין מספיק גובה של עצם, ניתן לעתים לבצע טיפולים כירורגיים שונים להשתלת עצם, כדי ליצור את התנאים הנדרשים לביצוע שתלים.

השתלת שתל דנטלי כרוכה בשני טיפולים כירורגיים ולאחר מכן בטיפול שיקומי. ההתפתחות הביוטכנולוגית בתחום השתלים הגיעה לשלב שבו אחוזי ההצלחה הם מאוד גבוהים, אולם כבכל טיפול רפואי, לא ניתן להבטיח הצלחה של 100% וייתכן מצב שבו שתל לא נקלט והטיפול עלול להיכשל. מידת הסיכון קטנה אמנם, אך יש לשקול אותה לפני כל החלטה בדבר ביצוע שיקום על גבי שתלים. כמו לפי כל טיפול כירורגי, יש לוודא שהמטופל בן גיל הזהב מודע לעובדה זאת לפני קבלת הסכמתו לטיפול.

חסרונותיו של הטיפול הם: זמן טיפול ממושך (חצי שנה עד שנה), לעתים עלות כספית גבוהה יחסית לטיפול קונבנציונאלי, סיכון של אי קליטה המחייב הוצאת השתל וחזרה לטיפול קונבנציונאלי, או ניסיון נוסף להשתלה (בשני המקרים מדובר הוצאה כספית נוספת והארכת משך הטיפול), וכמו בכל טיפול כירורגי, קיימת אפשרות לסיבוכים כגון זיהום, דימום ועוד.

מניעת מחלות חניכיים בקרב בני גיל הזהב והטיפול בהן

מחלות חניכיים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים בקרב בני גיל הזהב. הן מופיעות אצל שלושה מכל ארבעה מבוגרים בשלב כלשהו במהלך החיים. כאשר מחלת חניכיים מאובחנת מוקדם על ידי בדיקת החניכיים שעושה רופא השיניים, ניתן לטפל בה ביעילות, בהצלחה ובהוצאה לא גדולה ועל כן חשוב להיות במעקב למחלות חניכיים.

סימני האזהרה לקיומה של מחלת חניכיים יכולים להיות: דימום מהחניכיים בעת צחצוח שיניים, אדמומיות ו/או נפיחות ו/או רגישות של החניכיים, נסיגת חניכיים, הפרשה מוגלתית בשולי החניכיים, שיניים ניידות או מתרחקות זו מזו, ריח לא נעים מהפה, סימנים שחורים בקצוות העליונים של השיניים.

חשוב להיות ערים לסימנים מקדימים אלה, אולם לעתים מחלת חניכיים מופיעה ללא סימנים חיצוניים. רוב האנשים אינם סובלים מכאבים בשל מחלה זו והיא לרוב אינה מורגשת. רק רופא השיניים יכול לאבחן מחלת חניכיים, ולכן חשוב לעבור בדיקת שיניים תקופתית, הכוללת בדיקת חניכיים.

הגורם העיקרי למחלות חניכיים הוא רובד החיידקים - שכבה דקה, דביקה וחסרת צבע, הנוצרת בקביעות על פני השיניים. ניקוי יומיומי של השיניים מסיימת לסילוק רובד זה הוא הכרחי לשמירה על בריאות הפה. רובד שאינו מוסר יהפוך למשקע מחוספס וקשה - "אבנית השן". החיידקים המצטברים מפרישים רעלנים שהורסים את רקמות החניכיים התומכות בשיניים. כתוצאה מכך, נותר כיס בין הרקמה התומכת והשן מתמלאת בעוד רובד. בהעדר טיפול, השיניים מאבדות את יציבותן, וניידותן מתגברת עד לאפשרות נשירתן. ואכן, מחלות חניכיים הן הסיבה העיקרית לנשירת שיניים אצל בני גיל הזהב.

הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות חניכיים היא על ידי שמירה על בריאות הפה, כלומר: צחצוח וניקוי קפדני של השיניים, וכן ביקור תקופתי קבוע אצל רופא השיניים לבדיקת החניכיים. טיפול מקצועי ותקופתי שייעשה על ידי רופא השיניים או השיננית, יסלק רובד ואבנית ממקומות שאליהם מברשת השיניים, חוט דנטלי או עזרי ניקוי אחרים לא מצליחים להגיע. במקרים של מחלות חניכיים מתקדמות יותר נדרש לעתים טיפול כירורגי לטיפול בפגמים שנוצרו כתוצאה מהמחלה. שיטות הטיפול שונות ורבות ומותאמות באופן אישי ופרטני על ידי רופא שיניים או מומחה למחלות חניכיים. בסיום הטיפול נדרשת תכנית לשמירה על בריאות הפה, הכוללת בעיקרה הקפדה על צחצוח שיניים נכון ויסודי וטיפול מניעתי תקופתי אצל רופא השיניים.
<@ --- IMG_2 --- @>

כיבים בפה והטיפול בהם בקרב בני גיל הזהב

כיב (פצע) בפה הוא סוג של פגיעה בשכבה החיצונית המכסה את רירית הפה. הכיבים גורמים לכאב, קושי בתפקוד (אכילה, דיבור וכו'), סכנה לזיהום משני וזאת בנוסף לנזקים הקשורים למחלה עצמה.

בעיית הכיבים נפוצה בקרב בני גיל הזהב, היות ואחד הגורמים לה הוא גירוי מהשיניים או משיקום של שיניים (למשל, תותבות), בנוסף לפציעה, זיהום נגיפי (למשל, הרפס), מחלות שלפוחיתיות שונות, מחלות כלליות, גידולים סרטניים ועוד.

גם כאן, בדיקה תקופתית במרפאות המתמחות בתחום בריאות הפה תעזור לאתר מוקדם ככל האפשר כיבים ונגעים שונים ברקמות הרכות של חלל הפה. איתור מוקדם יסייע לטיפול יעיל יותר.

במקרה של הופעת כיבים ניתן לטפל בהם בטיפול עצמי על ידי שטיפות במי מלח (כפית מלח בכוס מים) כמה פעמים ביום או בנוזל אנטי-ספטי המחטא את רירית הפה. בכל מקרה, היוועצו עם הרופא. אם הכיב אינו נרפא מעצמו בתוך ימים ספורים, או כאשר קיים גורם המגרה את רירית הפה ומקורו בשיניים, בשחזורי השיניים או בשיניים וכאשר קיים בחלל הפה נגע מכל סוג שהוא (כולל נגע שאינו כיב), יש לפנות לטיפול אצל רופא השיניים.

טיפים לשמירה על בריאות הפה בגיל הזהב

צחצחו שיניים לאחר כל ארוחה, הקפידו על צחצוח נכון ושימוש באביזרים נלווים, כגון מברשות מיוחדות, חוט דנטלי, שטיפות פה וכו'.

בעת צחצוח השיניים, בין אם טבעיות או לא, עסו את החניכיים כדי לשמור על חוזקן.

למאמרים נוספים בנושא בריאות הפה, גיל הזהב ועוד:
טיפול אצל שיננית: חיוני לבריאות השיניים
גרייה מגנטית מיטיבה עם חולי אלצהיימר
ניתן למנוע דיכאון אצל קשישים בחגים
עבודה בפנסיה תורמת לבריאות בני גיל הזהב
עמותת מילבת- לעזרת אנשים בעלי מוגבלויות

שתו מים עם פלואוריד או השתמשו במשחת שיניים עם פלואוריד אשר מגן מעששת.

מנעו הופעת אבנית השיניים כדי למנוע מחלת חניכיים.

הימנעו מעישון.

שתו פחות אלכוהול, שמעלה את הסיכון לסרטן הפה והגרון.

פנו לפחות פעם בשישה חודשים לרופא השיניים, לבדיקת הפה והשיניים ולטיפולים שוטפים. בקשו הדרכה ועצות לצחצוח ולתזונה נכונה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר