אוסטאופורוזיס - לעמוד על שתי הרגליים

שברי צוואר ירך, בעיקר בקרב בני הגיל הקשיש, חורגים מהאספקט האורתופדי הצר. שברים אלו גורמים לבעיות בתחומים נוספים של הרפואה, שיקום, פסיכיאטרייה, עזרה סוציאלית וכלכלת בריאות.

השכיחות המוערכת של שברי צוואר ירך כיום היא של 80 שברים ל-100,000 איש באוכלוסייה, כ-90 אחוזים מהם בקרב אנשים מעל גיל 50. השכיחות של שברי צוואר ירך גדלה עם הגיל, ומוכפלת לכל עשור לאחר גיל 50 ושכיחה פי שניים עד שלושה יותר בנשים מאשר בגברים. רק בישראל שוברים את צוואר הירך כ-5,000 איש מידי שנה, ועם העלייה בתוחלת החיים צפוי כי מספר שברי צוואר הירך יוכפל בשנת 2040 .

לאור נתונים אלו והעלייה בתוחלת החיים צפויים קשישים רבים לסבול ממצב זה בעתיד. אוסטאופורוזיס (ירידת צפיפות העצם) הינה גורם מכריע לשברים הללו כיוון שתופעה מורידה את תנגודת השלד לחבלה וכ-90 אחוזים מהשברים נגרמים עקב נפילה פשוטה. ישנם גורמי סיכון נוספים לשבר בצוואר הירך, ביניהם תזונה עשירה באלכוהול וקפאין, חסר בפעילות גופנית, משקל נמוך, קומה גבוהה, שבר קודם בצוואר הירך, שימוש בתרופות פסיכיאטריות, מגורים במוסדות, הפרעה בראייה ודמנציה.

ניוד מוקדם

המרכז הרפואי מאיר משרת אוכלוסייה של כ-600,000 נפש בכל רחבי השרון, מתוכה אחוז ניכר של אוכלוסיה ותיקה ומבוגרת. עובדה זו מתווספת לכך שנבנו בשנים האחרונות בתי אבות רבים באזור, מה שמביא את בית החולים להיות אחד מבתי החולים בו מספר החולים המגיעים עם שברי צוואר הירך הוא מהגבוהים בארץ.

מדי שנה מנותחים במרכז הרפואי מאיר כ-500 חולים עם שברי צוואר ירך, והמספר רק הולך ועולה עם כל המשתמע מכך. חולים אלו סובלים מבעיות רקע מורכבות והטיפול בהם הינו טיפול רב-צוותי הכולל אורתופדים, גריאטריים, פיזיותרפיסטיים וצוות סיעודי. המטרה בטיפול המורכב בחולים אלו הינה להחזיר את החולים למצב טרום השבר. מטרה זו מושגת בדרך כלל על ידי עידוד המנותחים לחזור להיות ניידים (ניוד) מוקדם ככל האפשר, וחזרתם למסגרת ממנה באו.

ניוד מוקדם יכול, תאורטית, להתבצע באמצעות דריכה מלאה על הרגל המנותחת לאחר הניתוח, דריכה חלקית; או לחילופין חוסר דריכה על הרגל המנותחת ונשיאת משקל אך ורק על הרגל הבריאה. בחולים המבוגרים הנטיה היא להמליץ (במידה ויציבות השבר מאפשרת) דריכה מלאה עם נשיאת משקל מירבית על הרגל המנותחת. לנטייה זו קיימות מספר סיבות, כשהעיקרית היא שהחולים המבוגרים יתקשו מאד בתיפקוד עם חסר נשיאת משקל או אפילו נשיאת משקל חלקית, וכך נגרום למעשה לחסר תנועה של הקשיש ובעקבותיה לדילדול שרירים שיקשה עליו מאד את הניוד בהמשך.

הוכח כי עקב הכאב הקיים במילא, חולים אלו לא מבצעים נשיאת משקל מקסימלית על הרגל המנותחת. ההחלטה על פרוטוקול נשיאת המשקל המותרת לאחר הניתוח תלוייה בצוות המנתח שהתרשם מאיכות העצם וקיבוע השבר. מחקרים בנושא כללו שילוב של שברי צוואר ירך ושברים בעצמות האמה באותה נפילה, שברי צוואר ירך שקרו בירך השנייה לאחר חודשים או שנים מהירך הראשונה ושברי צוואר ירך אפילו באנשים מעל גיל 100.

לאחרונה אף נותחה אישה בת 105 עם שבר בצוואר ירך. האישה טופלה על ידי צוות המחלקה ושבה לבית האבות בו היא שוהה כבר מספר ימים לאחר שנותחה. המחלקה האורטופדית במרכז הרפואי מאיר גם פעילה בעבודות ומחקרים רבים המתייחסים לטיפול באוסטאופורוזיס, מחקרים שיוכלו בעתיד להביא לירידה במספר השברים.

לאתר המרכז הרפואי מאיר לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר