.jpg)
.jpg)
.jpg)
לאחר תקופה של חוסר אונים היא החליטה לגשת לבדיקות רפואיות, שם נקבע כי היא סובלת מאלצהיימר בשלב מתקדם. בגלל שזיכרונה היה תקין והיא לא חשה כל בעיה מעבר לקושי בקריאה ולקושי מסוים בדיבור, היא לא האמינה שחלתה במחלה הקשה הזו.
למידע נוסף על אלצהיימר וגיל הזהב היכנסו לפורומים:
פורום אלצהיימר, דמנציה
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
פורום גריאטריה
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
קשיים באבחון מוקדם
אלצהיימר היא אחת המחלות הנפוצות בעולם. 30 מיליון חולים סובלים מהמחלה, שבשלביה המתקדמים מביאה לאובדן תקשורת כמעט מוחלט עם החולה, בעקבות הירידה ברמתו הקוגניטיבית. כידוע, מחלת האלצהיימר משפיעה באופן משמעותי על הזיכרון לטווח קצר.
במרבית המקרים בעיות בזיכרון לטווח קצר הן אכן סימני המחלה הראשונים שבאים לידי ביטוי, ואלה מניעים את המתלונן להיבדק ומובילים לגילוי המחלה. אך הזיהוי של אלצהיימר עם שכחה מקשה על אבחון מוקדם של המחלה על פי סימפטומים אחרים. מעבר לכך, קיים חוסר הבנה של הסביבה את התנהגותם של החולים בשלבים מתקדמים יותר של המחלה.
מחקר שנערך לאחרונה בספרד בדק 40 מקרים של חולים צעירים (לפני גיל 60) אשר נתיחה שלאחר המוות גילתה שהם חולי אלצהיימר. מהמחקר עלה כי למעלה ממחצית (53%) מהמטופלים שסובלים מאלצהיימר בגיל צעיר אינם מאובחנים כחולים כאשר המחלה נמצאת בשלביה ההתחלתיים. זאת עקב שכיחות גבוהה של סימנים ראשונים שלא כוללים בעיות זיכרון אלא דווקא בעיות התנהגות, ראייה או שפה, חרדה וכן התדרדרות תפקודית.
נתון מפתיע עוד יותר שעלה במחקר הוא כי מתוך האנשים שלא אובחנו, 47% לא אובחנו כחולי אלצהיימר עד יום מותם. נתונים אלו מוכיחים את חשיבות האבחון המוקדם של מחלת האלצהיימר ואת העלאת המודעות לסימני המחלה האחרים.
סימפטומים של אלצהיימר
שלב האבחון של המחלה כולל בדיקה של ארבעה פרמטרים כאשר נוכחות של אחד מהם עלולה לרמוז על אלצהיימר או על מחלה אחרת הקשורה לדמנציה (שיטיון):
בעיות זיכרון – התופעה הנפוצה ביותר בשלביה המוקדמים של המחלה.
שינויי אישיות קיצוניים - אדם שהופך למבולבל, חרדתי, חשדן וכו'.
קשיים פתאומיים בשפה - קשיים אלו מתאפיינים בקושי בדיבור (למשל, לא מצליחים לשלוף את המילה המתאימה), בקריאה ובכתיבה.
חוסר יכולת לזהות קרובי משפחה וחברים או קשיים בזיהוי דברים מוכרים כמו מקומות, חפצים וכו'.
כמו כן, בחלק מן המטופלים דיכאון הוא הסימן המבשר את התפרצות המחלה. אם הטיפול בדיכאון לא מביא לשיפור במצבו של המטופל, או שמושג שיפור חלקי בלבד, ייתכן כי המטופל מצוי בשלביה ראשוניים של מחלת האלצהיימר.
בשלבים המתקדמים יותר של המחלה מתחילים להופיע סימפטומים נוספים, פחות מוכרים, שהופכים את הטיפול בחולה למסע אל עבר הלא נודע. בקרב מרבית החולים כמעט כל התופעות המתוארות מטה מתרחשות בשלב כזה או אחר של המחלה:
דיכאון וחרדות – מחלת האלצהיימר משפיעה על החלק האחראי על התחושות והרגשות במוח, ועל כן במצבים אלה נוטים החולים לסימפטומים של דיכאון וחרדה. הטיפול במקרים אלה מבוצע בעזרת תרופות אנטי דיכאוניות רגילות, בעיקר מעכבי ספיגת סרוטונין דוגמת פרוזק, ציפרלקס, רסיטל ואחרות.
התנהגות חברתית לא מתאימה – חולים רבים מפגינים התנהגויות בלתי צפויות אשר נוגדות נורמות חברתיות מקובלות, למשל, שיטוט חסר תכלית ברחובות, יציאה מהבית עירומים או לבושים בפיג'מה, הטרדה של אנשים אחרים ועוד.
מחשבות שווא והזיות – החולים עשויים להיתפס למחשבות וחזיונות שאין להם אחיזה במציאות כגון: אמונה של החולה שגונבים ממנו, שבת זוגו בוגדת בו, שהבית בו הוא נמצא אינו שלו ומחשבות אחרות. בנוסף, החולה עשוי לדמיין שהוא רואה או שומע דברים שאינם מתרחשים באמת.
תוקפנות ואלימות מילולית ופיזית – החולים עלולים לנהוג באלימות בהפתעה מוחלטת וללא כל סיבה הנראית לעין, גם כלפי אנשים האמורים להיות מוכרים כמו הצוות הרפואי וקרובי המשפחה.
הפרעות אכילה – החולים באלצהיימר מסרבים לעיתים לאכול או במקרים אחרים כפייתיים למאכלים מסוימים, בדגש על מאכלים מתוקים וחמוצים. הפרעות אלה גורמות במקרים רבים לירידה גדולה במשקל ולחולשה כללית.
הפרעות שינה – החולים במחלה מאבדים את תחושת הזמן ואת מהלכו התקין של השעון הביולוגי, תופעות כמו שינה ביום וערנות מוגברת בלילה שכיחות ועלולות לשנות את סדר היום של המשפחה כולה. חולים רבים מקבלים טיפול בתרופות מבוססות מלטונין ובמקרים קשים יותר גם בתרופות היפנוטיות המשרות שינה.
טיפול תרופתי יכול למתן את הסימפטומים ולהאט את התקדמות המחלה
חשוב לציין כי טיפול תרופתי מאט את קצב הידרדרות המחלה וממתן את התופעות ההתנהגותיות השונות. כן הוא מאפשר שמירה על איכות חייהם של החולים ומשפחותיהם והמשך תפקודם העצמאי של החולים לפרק זמן ארוך יותר. הטיפול התרופתי במחלה בשלביה הראשונים מתבסס על תרופות ממשפחת מעכבי האנזים כולינאסטרז.
בהמשך, עם הופעתן של בעיות התנהגות וירידה בתפקוד, מומלץ להוסיף לטיפול תרופה המבוססת על החומר הפעיל ממנטין (אביקסה), או תחליפים גנריים - ממוקס וממנטין טבע. על פי מספר מחקרים, הממנטין יעיל בטיפול בבעיות ההתנהגותיות הקשות הנלוות למחלה. אם תרופות אלה לא עוזרות ברמה מספקת, ניתן לשלב בטיפול גם תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש במינון נמוך בהתאם לשיקולו של הרופא המטפל.
נתון מעניין נוסף הוא ששימוש ממושך בחלק מן התרופות המשמשות לטיפול בבעיות השינה ובהפרעות ההתנהגות המאפיינות את המחלה עשוי לגרום להידרדרות קוגניטיבית. עם זאת, בשלב מתקדם של המחלה עיקר האתגר בטיפול בחולה מתרכז סביב בעיות ההתנהגות הקשות והזיכרון הופך להיות משני בחשיבותו כגורם מפריע. על כן הבחירה במה לטפל היא ברורה הן לצוות הרפואי והן למשפחתו של החולה.
<@ --- IMG_2 --- @>
לכתבות נוספות בנושא אלצהיימר וגיל הזהב:
אלצהיימר: כל הטיפים לשיפור בעיות זיכרון
אלצהיימר מואבחן טוב יותר ע"י בני משפחה
נשים הסובלות מלחץ בסיכון גבוה לאלצהיימר
מחקר: חולי אלצהיימר לוקים פחות בסרטן
הליכה מאיטה את ההתדרדרות בחולי אלצהיימר
רוב משפחות החולים מנסות ומצליחות לטפל בחולים בביתם כשהמחלה עדיין בשלב קל עד בינוני. יתרה מזאת, בשלביה הראשונים של המחלה החולים שומרים על רמת עצמאות מסוימת. אולם, בשלבים מתקדמים יותר של המחלה עוברות המשפחות טלטלה משמעותית שבמקרים רבים הן אינן מוכנות אליה מראש. זאת מאחר שבשלב זה החולים כבר נדרשים להשגחה וטיפול צמודים. בעיצומה של המחלה הופכים החולים לנתמכים סיעודית ובחלק מן המקרים הם מועברים מביתם למוסדות סיעודיים שונים.
חשוב לציין כי הקושי הגדול ביותר של המשפחות הוא לצפות באדם האהוב הולך ונעלם לנגד עיניהם בעת שאישיותו משתנה משמעותית והוא הולך ומאבד את עצמו. מעבר לכך, ההתנהגויות השונות המאפיינות את המחלה עשויות לפעמים לעורר כעס בגלל חוסר היכולת להבין את החולה ואת המניעים והסיבות להתנהגותו. המוכנות של המשפחה להתמודדות הקשה עם התופעות שתוארו תאפשר לתת למטופל את הטיפול הנכון ואת רגעי החסד המעטים במסע הקשה שסופו ידוע.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
