בעיות זקפה? אין אונות? יש טיפול תרופתי

תפקוד מיני תקין היה מאז ומעולם מפתח להצלחה ביחסים בין בני זוג, בעיצוב אישיותו ותדמיתו של האדם, בביטחונו האישי ובמעמדו החברתי.

תפקוד מיני תקין הוא תוצאה של פעולה מתוזמנת של מספר גורמים ומערכות בגוף. מספיק שתהיה הפרעה באחת מהמערכות הללו, על מנת לגרום להפרעה בתפקוד מיני בכלל או באחד ממרכיביו.

ההפרעות בתפקוד המיני הן הפרעות בהשגת זקפה (אין אונות), הפרעות בחשק מיני (ליבידו), הפרעות אורגזמה, הפרעות בשפיכה, הפרעות בתנועתיות הזרע וזקפה ממושכת (פריאפיזם).

אין אונות הינה אחת התופעות השכיחות מכל ההפרעות בתפקוד המיני, ולפי הנתונים הסטטיסטים יותר מ-150 מיליון איש בעולם סובלים ממנה.

ההפרעה פוגעת בגברים פעילים מינית בכל הגילאים, אך שכיחה יותר בגברים שגילם מעל 50, כששכיחות הפגיעה מגיעה לכ-30% מהגברים בגיל זה. שכיחות התופעה הולכת וגדלה עם הגיל ומגיעה לכ-60% מעל גיל 70.

למידע נוסף בנושא אין אונות, יחסי מין היכנסו:
פורום אורולוגיה, אימפוטנציה
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום מין וסקסולוגיה
פורום סקס ויחסים
פורום טנטרה, מיניות

הפרעות אלו אינן נדירות גם בגברים צעירים ופוגעת בכ-10%-15% מהגברים מתחת לגיל 40. ההערכה היא כי בישראל נוספים כל שנה כ-70 אלף מקרים חדשים, כשרק כ-10% עד 20% פונים לקבלת עזרה.

הממצאים הללו תואמים לממצאים העולמיים והדבר מצביע על כך שבכל מקום בעולם אנשים עדיין נרתעים להיחשף ברבים, להתייחס להפרעה כבעיה רפואית ולבקש עזרה מקצועית.

הפרעה בהשגת זקפה, איך היא מתרחשת? הפרעה בהשגת זקפה או בשמה הקודם, אין אונות, (אימפוטנציה) הינה מצב בו לגבר קיימת בעיה קבועה להשיג זקפה מלאה שמספיקה לחדירה או לשמירה עליה במהלך קיום יחסי מין.

תהליך הופעת זקפה מבוסס על שילוב ותזמון מנגנונים פסיכולוגיים, וסקולרים, נוירולוגיים, הורמונליים, גירוי החושים (ראיה, שמיעה, ריח, מגע), גירוי מחשבתי (פנטזיה וכדומה), גירוי מכני ישיר על הפין ועוד תהליכים רבים.

זקפה היא תוצאה של תהליכים נפשיים וגופניים מורכבים, במהלכה מתרחשים שינויים ניכרים באיבר המין העובר ממצב ריפיון לקשיחות מלאה (התכווצות שרירים וכלי דם בגופים המחילתיים).

בעקבות גירוי מיני ובהשפעה עצבית, גוברת זרימת הדם בעורקים הפודנדלים, מה שגורם לעליה בלחץ הדם בגופים המחילתיים. לאחר גירוי מיני יש הפעלה של מספר מנגנונים, ביניהם מנגנון ה-NO, שהפעלתו יוצרת את הזקפה.

אנזים PDE5. האנזים הנחקר ביותר בהקשר זה, הינו אנזים PDE5 שדרך שרשרת פעולות ביוכימיות גורם לעיכוב פירוק אנזים בשם cGMP ומכריח אותו לשהות יותר זמן בתוך התא.

על ידי כך מאפשר אנזים PDE5 הרפיה של השריר החלק שבגופים המחילתיים וכך נוצרת זקפה. תכונה זאת היוותה בסיס לפיתוח תרופות שנקראות מעכבי PDE5.

לכתבות נוספות על אין אונות, יחסי מין:
אימפוטנציה - סימן אזהרה למחלות לב
ויאגרה, סיאליס, לויטרה - המדריך
יש טיפול ל"שפיכה מעוכבת"?
סקס: על בעיות תפקוד מיני של נשים
וידאו: על בעיות זקפה ומערכת העצבים

אין אונות - טיפול תרופתי. מאחר שגברים רבים מתנסים במהלך חייהם באירועים בודדים בהם אינם יכולים להשיג זקפה, ולמרות שהם יכולים לחלוף, אצל רבים ההפרעה הופכת לבעיה מתמשכת הדורשת טיפול.

ב-30 השנים האחרונות חלו מספר מהפכים בטיפול בהפרעות זקפה, אין אונות. בעבר היה מגוון הטיפולים קטן וכלל טיפול נפשי, מתן תרופות הורמונליות ומאוחר יותר ניתוחים להשתלת תותב לאיבר מין.

במהלך שנות ה-80 חלה תפנית בגישה הטיפולית כאשר הבנת הפטופיזיולוגיה של הפרעות זקפה התרחבה במידה רבה ומצד ציבור החולים גדלה הדרישה למציאת שיטות טיפול מוצלחות יותר ופולשניות פחות.

בשנים אלו נוספו מספר שיטות טיפול חדשות: הזרקה לגופים המחילתיים, משאבת ריק, טבעת חוסמת, משחות מקומיות, ניתוחים לשחזור זרימת הדם העורקית וניתוחים למניעת דליפת דם ורידי.

רבים מהחולים מבקשים מסיבות מובנות, לנסות בתחילה טיפול פומי (דרך הפה). במשך שנים ניסיונות טיפול בתרופות פומיות שונות נכשלו כאשר השפעתם נבדקה בצורה מדעית ומבוקרת.

תרופת היופרימה (Uprima). היא התרופה הפומית הראשונה שפעלה דרך מערכת העצבים המרכזית וחיקתה את הפעילות הנורמלית של יצירת זקפה, אך מחקרים הוכיחו שהיא לא היתה מספיק יעילה וכרוכה בתופעות לוואי.

תרופות מקבוצת מעכבי פוספודיאסטרזה 5 (PDE5i). הן למעשה היוו את תחילת המהפך בטיפול בהפרעות זקפה מכיוון שאיפשרו קיום יחסי מין מלאים לאחר נטילתם דרך הפה, והודות להן מיליונים רבים של גברים חזרו לפעילות מינית תקינה. דוגמאות לתרופות כאלו הן ויאגרה, סיאליס, לויטרה.

בשנים האחרונות בוצעו מחקרים השוואתיים רבים על התרופות השונות, ששפכו אור חדש על דרכי הפעולה, פרופיל ההשפעה, תופעות לוואי ותכונות של כל אחת מהתרופות, שלא ידענו עליהן עד עכשיו ועוד נדע עליהן בעתיד.

נכון להיום, קיימת הסכמה כללית שמכל הטיפולים הקיימים לבעיית אין אונות, הטיפול ב-PDE5i הינו הטיפול הראשוני שיש להמליץ עליו לחולה, למעט בחולים שלהם אסור להשתמש ב-PDE5i עקב סיבות רפואיות.

קיימת גם הסכמה כללית שכל שלושת התרופות אפקטיביות ובעלות פרופיל תופעות הלוואי די זהה, כשההבדלים הם בזמן משך יעילותם.

מצבים קשים לטיפול. אחוזי ההצלחה הגבוהים של טיפול ב-PDE5i גרם לאכזבות קשות בחלק מהחולים שלא מגיבים לטיפול במידה מספקת או לא מגיבים כלל ויש צורך לטפל בהם באמצעים אחרים.

לקבוצת חולים זו שייכים חולים הסובלים מסוכרת, חולים שעברו ניתוחים רדיקלים של הערמונית והשלפוחית. גם החולים עם מחלות פסיכיאטריות המטופלים בתרופות שונות, חולים עם אי-ספיקת כליות ומחלות כרוניות מגיבים בצורה שונה לטיפול ומצריכים התייחסות מיוחדת.

בניסיון להגדיל את אחוזי הצלחת הטיפול ולהבין למה חלק מהאנשים לא מגיבים לטיפול, בוצעו מחקרים בהם הוכח שבמידה וחולים לא הגיבו טוב לטיפול ב-PDE5i יש צורך להעמיק בבירור ולבדוק את רמת הטסטוסטרון, שבדרך כלל ירודה עקב שינויים טבעיים המתרחשים במערכת הורמונלית עם הגיל.

טיפול משולב. במידה ונמצאה ירידה ברמת הטסטוסטרון, טיפול משולב ב-PDE5i ובטסטוסטרון יכול לשפר את תוצאות הטיפול בהפרעות זקפה.

לאן בעתיד? לאור התוצאות המוצלחות של טיפול באמצעות PDE5i, ברור היום שהטיפולים התרופתיים הניתנים פומית לחולים הסובלים מבעיות אין אונות הם הבשורה החדשה.

בשנתיים האחרונות נמצאות בשלבי פיתוח שונים תרופות מקבוצת PDE5i שבעתיד הקרוב יכנסו למאגר הטיפול בחולים עם בעיות אין אונות.

אין ספק שפיתוח תרופות חדשות יאפשרו לרופאים להתאים את הטיפול לכל חולה ולענות על הצרכים שלו ושל השותף המיני שלו.

לאתר המרכז הרפואי תל אביב



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר