בוטוליניום טוקסין: גם לחולי פרקינסון

פרקינסון הינה מחלה ניוונית של מערכת העצבים הפוגעת במנגנון בקרת התנועה שבמוח.

המחלה מתבטאת ברעד, איטיות, נוקשות שרירים, הפרעות דיבור ועם התקדמות המחלה גם חוסר שיווי משקל.

תפקידיה של מערכת העצבים המרשתת את גוף האדם מגוונים וכוללים פעולות גופניות רצוניות וכן פעולות בלתי רצוניות של מערכות הגוף כגון: תפקוד מערכת הלב, העיכול, כלי הדם, דרכי הנשימה, בלוטות הזיעה, הרוק וכדומה.

פגיעה במערכת העצבים עלולה לגרום לבעיות הן בפעולות הפיזיות עליהן אנו שולטים והן בתפקוד מערכות הגוף ההכרחיות לקיומנו.

שכיחות המחלה באוכלוסייה מעל גיל 65 היא 1%, אם כי בעשורים האחרונים אנו עדים לעליה בשכיחות המחלה בקרב צעירים יותר מגיל 40.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום שבץ מוחי (נוירולוגיה)
פורום רפואת משפחה
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום גיל המעבר

במקרים אלה הסיבה למחלה היא בדרך כלל ליקוי גנטי. 10% מהחולים לקו במחלה לפני שהגיעו לשנתם ה- 40. המחלה שכיחה יותר בקרב גברים אשכנזים לא מעשנים.

מלבד הירידה באיכות חייהם של חולי פרקינסון, הרי שתוחלת החיים הממוצעת של החולים דומה לזו של האוכלוסייה הכללית. הסיבה למחלת פרקינסון אינה ידועה אך ההערכות הן כי זהו שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

הטיפול המקובל היום בחולי פרקינסון הוא טיפול תרופתי שמטרתו להעלות את רמת הנוירוטרנסמיטור דופמין (dopamine), אשר ההפחתה בהפרשתו במוח היא הגורם למחלה.

במחלת פרקינסון מתרחשת פגיעה באזור במוח הנקרא SUBSTANTIA NIGRA, שהינו חלק ממרכז בקרת התנועה במוח ששולח מסרים לחלקים אחרים של מרכז בקרת התנועה, באמצעות הפרשת דופמין בקצות העצבים. כתוצאה מפגיעת אזור זה במוח מופסק ייצור הדופמין ונגרמות הפרעות בבקרת התנועה.

ואולם, הבעיה עם הטיפול התרופתי היא כי בשנים הראשונות הוא מסייע ולכן תקופה זו מוגדרת כ"ירח דבש", בה החולה נהנה מטיפול תרופתי יעיל.

בחלוף השנים מופיעות תופעות לוואי המאפיינות הצפת המוח בדופמין במינונים הולכים וגוברים, בין היתר: ירידה בלחץ דם, סחרחורות, הקאות ובחילות, יובש בפה וכדומה.

בנוסף חלה התדרדרות באיכות חייהם של החולים המתאפיינת ברעד בלתי רצוני במנוחה, תנועות בלתי רצוניות מכאיבות, איטיות בתנועות רצוניות, נוקשות שרירים ואי יציבות, הפרשה מוגברת מבלוטות הרוק והזיעה, ירידה בעוצמת הקול, ירידה בחוש הריח, חוסר שליטה על מתן שתן וצואה, דיכאון, חרדות והפרעות בשינה.

המגמה הטיפולית היום היא לנסות ולהפחית את התסמינים מהם סובלים החולים ולנסות לשפר כמה שיותר את איכות חייהם. לכן עם השנים התפתח השימוש בזריקות בוטולינום טוקסין בקרב חולים הסובלים מהפרעות תנועתיות כתוצאה ממחלת הפרקינסון.

רעלן הבוטולינום הוא חלבון שמיוצר על ידי חיידק וגורם לחסימת הגירוי שבין קצות העצב והשריר. הזרקתו לתוך השריר גורמת להרפיית מתח השריר והפחתה של התנועות הבלתי רצוניות.

לכתבות נוספות בנושא פרקינסון:
טיפול בהפרעות תנועה בפרקינסון
קשר בין אימפוטנציה ומחלת פרקינסון
מיליארד חולים נוירולוגיים בעולם
מוצאים תרופה לפרקינסון
למה לאשכנזים יש פרקינסון?

הרעלן נמצא בשימוש רפואי מבוקר ובטוח כמעט 30 שנה ולאורך השנים נצבר ניסיון רב בהזרקתו. בכל עת מתגלה שימוש נוסף ולפי ההערכות ישנם מעל 90 שימושים שונים לחומר. הרעלן משמש לטיפול במגוון רחב של בעיות הנלוות למחלת הפרקינסון, כך למשל:

1. נוקשות שרירים. שרירים נוקשים וכואבים ניתן לשחרר באמצעות הזרקת בוטולינום טוקסין. לאחר ההזרקה חלה הרפייה והפחתה בכאבים והעיוותים בשרירים.

2. הזעת יתר. השימוש בבוטלינום נחשב לאחד הטיפולים היעילים בתופעת הזעת יתר, באמצעות הזרקת הרעלן באופן תת עורי לאזורים: בית השחי, פנים, גב וכפות הידיים והרגליים, כמות הזיעה המופרשת יורדת משמעותית והחולים מפסיקים לסבול מסימני זיעה מביכים על בגדיהם.

3. ריור יתר. טיפול יעיל בתופעת הריור יתר אשר גורמת לחולים אי נוחות בהופעה בחברה על ידי הזרקת הרעלן לבלוטות הרוק והפסקת הריור.

4. עיוות שרירי העפעפיים. טיפול בתופעת הבלפרוספזם (עיוות של שרירי העפעפיים הגורמים לעצימת עיניים באופן לא רצוני) באמצעות הזרקת הרעלן לשרירי העפעפיים. העין מפסיקה "לקפוץ" ולהיסגר באופן לא רצוני.

השימוש בזריקות בוטולינום טוקסין לחולי פרקינסון הוא טיפול פשוט ויעיל שהשפעתו נמשכת לשלושה חודשים ומשפרת באופן משמעותי את איכות חייהם.

למעט אי הנוחות הכרוכה בפעולת ההזרקה עם מחט עדינה, ההזרקה אינה כואבת ותופעות הלוואי הינן בדרך כלל קלות וחולפות.

הבעיה נעוצה בהיותו טיפול כרוני, שלא כלול בסל הבריאות ומתבצע רק באופן פרטי, כאשר עלות טיפול הניתן אחת למספר חודשים נעה בין 2,000-5,000 שקלים, תלוי במקום ההזרקה וכמות החומר שצריך להזריק.

לסיכום, תוחלת החיים העולה בהתמדה לצד גילויי מחלת הפרקינסון בקרב צעירים מצריכה אימוץ מגמות טיפוליות חדשות המבטיחות איכות חיים טובה יותר לחולים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר