לחיות טוב לאחר גיל המעבר

טיפולים הורמונליים - כן או לא? כבר בשנת 1889 ניסה רופא לונדוני, צ'ארלס אדוארד בראון-סקרד שמו, להצעיר את עצמו על ידי שימוש בחומר שהופק מאשכים. לאחר שהכתיר את הניסוי העצמי בהצלחה, ניבא הרופא הלונדוני כבר אז, שמתן חומר שיופק משחלות של בעלי חיים יביא להשפעה דומה על נשים בגיל המעבר.

עברו עשרות שנים עד שהנבואה של ד"ר בראון-סקרד התגשמה ונמצא כי מתן תכשירי אסטרוגן, שהופק משתן של סוסות הרות גרם להקלה ניכרת בתסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום, הזעת יתר, הפרעות שינה ויובש בנרתיק. אגב, שם התכשיר PREMARINE, נגזר ישירות ממקורו: PREGNANT MARE URINE (שתן סוסה הרה).

השימוש בתכשירי אסטרוגן הביאה את הרפואה להתייחס לנשים בגיל המעבר כאל אוכלוסייה העשויה מקשה אחת. כל הנשים בגיל המעבר הוגדרו כסובלות ממחלת חסר הורמונלית וקיבלו טיפול תחליפי בהורמונים. זאת למרות העובדה, שכחמישית מהנשים אינן סובלות כלל מתסמינים של גיל המעבר. מחקרי תצפית ראשונים הצביעו תחילה על יתרונות מובהקים של הטיפול ההורמונלי החליפי, אולם ככל שהעמיקו לחקור את הנושא, נמחקו היתרונות ונוצרה מבוכה.

מחקר אחד בו השתתפו כ-200 אלף אחיות בארה"ב, שדיווחו על מצב בריאותן והטיפולים התרופתיים שהן מקבלות במשך 20 שנה, הצביע על הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב מחד, אך גם על עליה בסיכון לחלות בסרטן שד מאידך, בקרב נשים שנטלו טיפול הורמונלי תחליפי.
לעומת זאת, במחקר לבדיקת יעילות הטיפול ההורמונלי במניעת אוטם שריר הלב בנשים עם מחלת לב מוכחת, שבו הופנו המשתתפות באקראי לטיפול בהורמונים או לטיפול בתרופת דמה לא הוכחה כל תועלת לטיפול ההורמונלי.

ניסוי לא מוצלח

לאור ממצאים סותרים אלו, פתחו לפני מספר שנים מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב, במחקר רחב היקף, לבדיקת סך ההשפעות של הטיפול ההורמונלי על בריאות נשים בגיל המעבר. בחודש יולי 2002, הוחלט להפסיק זרוע אחת של המחקר לפני המועד המתוכנן, מכיוון שמכלול החסרונות של הטיפול הרציף המשולב ב-PREMARIL ו-ARAGEST עלה משמעותית על היתרונות, עד כדי חשש לפגיעה במשתתפות.

נמצא כי נשים שנטלו טיפול זה חלו יותר בסרטן שד (ב-26 אחוזים יותר), מנשים בקבוצת הביקורת שלא נטלו טיפול הורמונלי. כמו כן נצפתה אצלן עליה של 29 אחוזים במקרי אוטם שריר הלב, עליה של 41 אחוזים במקרי אירוע מוחי, ועליה של 113 אחוזים במקרי פקקת ורידים (טרומבוזות).

לטיפול היו גם יתרונות. הפחתה של 37 אחוזים במקרי סרטן המעי הגס, הפחתה של 33 אחוזים בשברים כתוצאה מאוסטאופורוזיס ולא נצפה הבדל בתמותה בין שני הקבוצות. אגב, פעילות זרוע המחקר בה משתתפות נשים שברו בעבר כריתת רחם ולכן הן מטופלות ב-PREMARIL בלבד, עדיין ממשיכה.

כיום, הטיפול ההורמונלי מומלץ לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר, למשך תקופה מוגבלת, בדרך כלל עד חמש שנים ותוך הורדה במינון, כאשר זה מתאפשר מבחינת התסמינים. אין נוסחת פלא גורפת שמתאימה לכל הנשים בגיל המעבר. יש מגוון עשיר של תכשירים הורמונליים, המאפשר להרכיב יותר מארבעים טיפולים שונים, בהתאם לתסמינים ולצרכים הייחודיים של כל אישה, כדי לתת להן פתרון פרטני ואיכותי.

רוצות לדעת עוד על סכנות גיל המעבר אצל נשים? לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר המרכז הרפואי רמב"ם לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר