הגיל השלישי ואיבוד הזהות העצמית

המעבר אותו חווים אנשים שפורשים ממעגל העבודה ומאבדים מחיוניותם כרוך במסע שינויים עצום. העולם שייך לצעירים ואילו בני גיל השלישי? להם מחכים המשברים. מאמר ראשון
 ענת זפרני
| 19/04/2005 |
צפיות: 5,947
העולם שייך לצעירים. העולם המודרני "מקדש" את הנעורים - דוגמניות ילדות, שחקנים בני עשרים ומגישי החדשות "קשישים" בני השלושים. כל היתר מאחורי הקלעים... העולם שינה את תפיסתו ובני הגיל השלישי הפכו מחכמי השבט לאוכלוסייה חלשה, נזקקת ונתמכת. כתוצאה מכך, אנשים נלחמים בזקנה, במראה, בקמטים ובהלבנת השיער בכל האמצעים שקיימים ואשר מסייעים לאדם להתמודד עם התפיסה הפטרונית שיש לחלקים גדולים באוכלוסייה כלפי "זקנים".

לא פשוט לקבל את עובדת ההזדקנות. אדם מסוים, החש בריא ובעל מסוגלות עצמית, צובר ניסיון והערכה גבוהה, שומר על כושר, חי, מתפקד ועובד, אמור יום אחד, בשם השעון הביולוגי לוותר על כל הכותרות ולהיכנע למוסכמות – "בגילך?... אולי תנוח קצת?... הצעירים שולטים טוב יותר"... כך שהזקנה נתפסת כאויב הנעורים, ומעידה על שינוי עצום שאדם עובר בכל תחומי החיים: פיזי (בריאותי), קוגנטיבי, רגשי, חברתי, תעסוקתי ומשפחתי. כל מסע השינויים הזה גורר אחריו הסתגלות מחדש. זהו תהליך ארוך מלווה בהתנגדויות רבות, תחושות עלבון וכעס, כמו גם אכזבה (פעמים רבות, אכזבה עצמית) - כך שגוברת החשיבות של קבלת תהליכים אלו בקרב האנשים המלווים את האדם בתהליך הזדקנותו.

משברים ושינויי הגיל השלישי

פיזית. קיימת האטת של המערכת באופן כללי. מערכות בגוף נשחקות, ישנן בעיות לב, סוכרת, לחץ דם, אולקוס, בעיות הכרוכות בכאבים שצצים (גב, בירכיים, צוואר) וישנה תחושה קשה של "בגידת הגוף", המתבטאת באיבוד כוחות ועייפות מתסכלת. לעיתים רבות גם מופיעות הפרעות בשינה שגורמות לירידה בריכוז ובסבלנות.

קוגנטיבי. ההאטה הפיזית מתבטאת גם בהאטה של תהליכים קוגנטיבים. הדבר דומה לכך שבחור בן 25 לרוב ירוץ מהר יותר מאשר אדם בן 55, כך גם סטודנט צעיר יצליח ללמוד חומר חדש מהר יותר מאדם בן 60.

אנשים מבוגרים מרגישים, בעיקר עם הפרישה ממקומות העבודה שיבושים רבים ביכולת הזיכרון והריכוז, עייפות, חוסר יכולת להתמקד או להאריך בפעילויות ממושכות ואף מבטאים זאת במשפטים כגון: "מדהים אותי שפעם יכולתי לעמוד ברצף שמונה שעות מול קהל ועכשיו אחרי חצי שעה של קריאת ספר אני מאבד ריכוז". פעמים רבות ישנה חשיבה אסוציאטיבית שאינה ממוקדת למטרה, המתבטאת במעברים חדים מנושא לנושא וקושי בהבנה. ישנה תחושה שהאדם המבוגר מאריך בדבריו ואינו מגיע לעיקר, תגובת הסביבה לרוב היא חוסר סבלנות והאצה, מה שמגביר עוד יותר את חוסר היכולת להתמקד.

רגש משפחתי. מדובר בתהליך ארוך וממושך של תפיסה מחודשת של הזהות העצמית. "כל הסתגלות חדשה היא משבר בהערכה עצמית" נכתב פעם ואכן, כל אדם מגבש לעצמו זהות חדשה עם קבלת תפקידים חדשים בחיים, תלמיד, חייל, אשתו של עורך דין/סופר/טכנאי, הורה, סבא וכן הלאה... כל שינוי מחייב הסתגלות מחדש, כיוון שכל שינוי נתפס כמאיים על מערכת מוכרת של דברים שהיו והשתנו והדבר מחייב את האדם לסגל את עצמו, יכולותיו ורצונותיו למצב החדש. בניגוד לשינויים אחרים, שינוי בגיל שמשמעותו הזדקנות, פירושו איבוד תפקידים רבים מוכרים: מקצוע, הורות (ילדיך בגרו ואינם זקוקים לעצותיך) ולעיתים אף אובדן של בן/בת הזוג.

יחס הסביבה כלפי האדם המבוגר הוא יחס של התנשאות ופטרוניות, עליונות של צעירים שמרגישים חזקים ובעלי יכולות מפותחות וכתוצאה אנו מבוגרים רבים מגיבים כלפי יחס הסובב באחד משני דפוסים קיצוניים: עקשנות (לא מבינים אותי/אני אעשה מה שאני רוצה/אראה להם כבר) או תלות ורגשנות (פחד מפני שינויי המודרניזציה, עבר זמני, אני לא יכול לבד, אף אחד לא בא לבקר אותי, סחיטה רגשית ועוד).

החלשות המערכות הפיזיולוגיות והקוגנטיביות גורם לפחדים וחרדות, חוסר התמצאות וצורך בקבלת תמיכה, וכתוצאה נוצרת תלות של המבוגר במשפחתו ובבן זוגו עד למצב של ריבים, כעסים, תחושות עלבון וחוסר אונים. מבחינה רגשית יש להבין שהמבוגר מגיב פעמים רבות כמו מתבגר (גיל ההתבגרות), חווה סערות רגשיות רבות ומגיב בדואליות של תלות מול עצמאות (מחד - אני יודע, אל תחנך אותי ומאידך - אני לא יכול לבד). לא נדיר למצוא חילופים מהירים במצב הרוח, נטייה לרגזנות מכל דבר קטן, תחושת כעס ורוגז. זהו תהליך מתיש לקרובים המצריך הכנה מראש להתמודדות עמו.

שינויים חברתיים-תעסוקתיים. עבור אנשים רבים מהווה מסגרת העבודה מקום מפגש חברתי מעבר למקור הפרנסה. אנשים קמים, מתלבשים, מתקשטים ומתחדשים כדי להראות במיטבם, הם תורמים את יכולותיהם ונתרמים למען הסביבה. פרישה ממקום העבודה לוקחת בבת אחת את הזהות המקצועית, תחושת השייכות והערך וזורקת אותם למעגל אחד כללי הוא מעגל הפרישה. אנשים ממשיכים להגדיר עצמם דרך תפקידים שמילאו שנים רבות וארוכות לאחר הפרישה - אני הייתי בסולל בונה, אני הייתי מורה בבית ספר יסודי... העבר מעניק משמעות לתפיסת האדם את עצמו ואת יכולותיו.

סגירת המפגשים החברתיים והאינטראקציות הסביבתיות.מגבירה את התלות בין בני הזוג (מקור בלתי נלאה למריבות), מחלות רבות "צצות" - כולנו מכירים את "הזקנים של קופת חולים", שבאים פעמים רבות רק לשבת בחדר ההמתנה כדי לקבל קצת יחס... בנוסף, קיימת התמעטות של חברים ועיסוקים רבים של האנשים העובדים, כך שעולמו החברתי של המבוגר מצטמצם.

לחלק הבא של המאמר לחצו כאן

לאתר של ענת זפרני לחצו כאן

לאתר אשל - האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר