"גיליתי שהוציאו ממני 8 ברגים"

התקווה האחרונה של מירה בולבה מופנית כולה לניתוח ה-8 שעליה לעבור. 7 ניתוחים בעברה לא גורמים לה להביט בייאוש לעבר עתידה, להיפך, היא מקווה שמכאן תבוא הגאולה. יומן כאב - פרק שביעי
מאת מירה בולבה
| 16/04/2008 |
צפיות: 6,024
ובכן, אנחנו נפגשים כאן שלושה שבועות לאחר הניתוח, וכפי שאפשר להבין, עברתי אותו בהצלחה.

בניתוח הוציאו לי את המכשור והברגים המתכתיים שהיו חבריי הצמודים במשך 16 שנה, מאז ניתוח הקיבוע שעברתי.

כשהתעוררתי מהניתוח מצאתי על מיטתי קופסא מלאה בברגים ואומים בכל מיני גדלים.

חטפתי שוק, לא האמנתי למראה עיני, שמונה ברגים, כל בורג באורך של אצבע כף היד, אומים בכל מיני גדלים והדבר הראשון שעלה בדעתי הוא, שהרופא קנה אותם ב"איקאה" בשביל לבנות שידה, ממש כך.

הייתי בטוחה שאראה ברגים מיניאטורים, אבל מסתבר, שלדמיון האדם אין גבול. קשה להאמין שהסתובבתי כל השנים עם ברזלים כאלה בתוך הגב. למזלם של אלו שעוברים קיבוע היום, השיטה היא אחרת לגמרי והברגים באמת זעירים.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום תמיכה נפשית
פורום כאבי גב, עמוד שדרה
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום אורתופדיה
פורום חרדות, טראומות, פחדים

אני מחלימה כרגע מהניתוח, קיבלתי הוראה לשמור על עצמי במשך 45 יום, בינתיים יש כאבים מהניתוח וגם מעבר לזה, אבל החלטתי להתרכז בציפייה ובתקווה שרמת הכאב היום יומית תרד בכל זאת, ואולי באמת הברגים הם אלה שגרמו לכאבים הקשים שלי.

הדבר שמפחיד אותי ביותר ברגע זה הוא, מה אעשה אם אין קשר בין השניים. אני מגייסת את כל כוחותי להאמין שמשהו טוב חייב לקרות לי.

לא ייתכן ולו במעט, שהברגים שהוצאו הם לא האחראיים על הכאבים הנוראים שהיו לי כל השנים. אני נאחזת בכל דבר אפשרי כדי להיות אופטימית.

כתבתי ופירטתי את כל סיפור חיי מזה 25 שנים, מאז הפגיעה הראשונה בגב ועד לרגע זה. קשה מאוד להאמין שאדם אחד עובר תקופת דור שלם עם כאבים בלתי נסבלים, כאבי גב כרוניים שלא נגמרים, שלא נכנעים לשום פעולה לא כירורגית ולא אחרת, כאבים שרק אדם כואב כמוני יכול להבין את משמעותם.

לכתבות יומן אישי נוספות:
שוקי מזוז, הקטע האחרון
המופיליה, זאת המחלה שלי
יומן: השתלת ריאות, פעם שנייה
"אמרו שלא אשוב לתפקד בלי חמצן"
סוף הטיפול, יוצא לדרך חדשה

כמה כוחות השקעתי בטיפולים מכל הסוגים האפשריים, ניתוחים, זריקות, עירויים, שיטות טיפול משלים, לא המציאו משהו שלא ניסיתי, ועדיין אני לא מבינה איך הכאבים הצליחו ברוב חוצפתם לעמוד על שלהם ולמרר את חיי כאילו יש להם זכויות לחיות טוב ממני.

בזה ניפרד לעת הזו, אחזור אם יהיה לי משהו חדש לספר. חג שמח ופסח כשר.

יומן: החיים לצד הכאב
"יש לי בעיה בגב, לא בעיה נפשית"
"כאילו לא היה ניתוח"
"לא רציתי לחיות, אבל לא רציתי למות"
"לנשום קצת אוויר, להרגיש כמו כולם"
"איך 7 ניתוחי גב קשים לא עזרו לי?"

לאתר של העמותה למאבק בכאב

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר