דעות קדומות על מחוננים וקשרים חברתיים

מתוך כוונות טובות, הורים מעודדים את ילדיהם המחוננים להתחבר בני גילם. אולם מחוננים חשים פעמים רבות שאין להם שפה משותפת עם אותם ילדים. כיצד כדאי לפעול על מנת שהילד יישאר מעורב חברתית ומדוע יש לכבד את רצונם של מחוננים לזמן פרטי לבדם?
מאת חנה דויד
| 24/01/2013 |
צפיות: 2,393
מי מאתנו לא שמע מעולם משפטים מהסוג: "הכי חשוב שהילד ילמד להסתדר עם בני גילו", "אם הילד לא מוצא הרבה חברים בכיתה שלו – צריך לעזור לו" או אפילו: "הילד שלי בשום אופן לא ילך לכיתת מחוננים כי הוא חייב ללמוד להתחבר עם כל הילדים"? כאשר משפטים אלו נשמעים מפי הורים הדבר נסלח, שכן, חלק גדול מההורים מאמינים במה שלמדו ומנסים לחנך את ילדים על פי ערכים ודיעות שהם שמעו בילדותם. אולם כאשר משפט הזה נשמע מפי מומחים למיניהם, הוא בעייתי ביותר.

למידע נוסף על מחוננים היכנסו לפורומים:
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום רפואה משלימה ילדים

קיימת הנחה, המקובלת כמעט על כל מי שפגשתי שקשור לחינוך ילדים ולטיפוחם, לפיה "כל ילד זקוק לחברים רבים ככל האפשר". כתוצאה מכך מוסקת המסקנה: "ככל שמספר החברים של הילד גדול יותר כן מצבו הנפשי יהיה טוב יותר", והנחה זו תוצאתה, במקרים רבים, מאמצים בלתי פוסקים של ההורים ל"שדך" לילדם חברים, לנסות לפתות ולשדל – לפעמים אף לשחד אותם – כדי שייאותו לבלות זמן בחברת ילדים שההורים החליטו שהם "מתאימים" להם.

הבה נבחן כיצד מתנהג אדם מבוגר בקשרים עם זולתו. כידוע לנו, מבוגרים לא מעטים הם "אנשי רעים" – יש להם מעגל חברים גדול, נראה כאילו תמיד יש המולה סביבם, הם מהווים, פעמים רבות, מושא להערצה וכל העיניים נשואות אליהם. אבל האם יש ערובה לכך שרמת האושר שלהם גבוהה משל זולתם, ממי שיש לו רק שני חברים? כפי שאנו יודעים היטב, התשובה היא "לא". אנחנו מכירים אנשים מצליחים לפי כל קנה מידה, אנשים שמגדירים את עצמם מאושרים ומרוצים מחייהם, המתהדרים רק בחבר או שניים. מצד שני, לא נפקד מקומם של אנשים מאוד חברותיים, אנשים שקשה למצוא אותם לבד, שהם פחות מצליחים גם לפי הגדרתם שלהם, אנשים שנוטים להיכנס למצבי רוח לא נעימים כאשר הם לבד, כאלה שחייבים להעסיק את עצמם על ידי זולתם – לפעמים עד כדי רמת "התעלקות" או "נודניקיות". מדוע, אם כן, כאשר הדבר נוגע לילדינו, הקריטריון לגבי מספר החברים שונה?


אין אני באה חלילה לומר שילד לא זקוק לחברים. ההיפך הוא הנכון. ההתפתחות החברתית והרגשית של כל ילד כרוכות זו בזו, ולא ניתן להתפתח מבחינה חברתית ללא אימון שחייב להיעשות "על רטוב", דרך אינטראקציות חברתיות. אבל לגבי מספר החברים ה"ראוי" המלצתי היא חד-משמעית: לפחות שניים, שכן, אף על פי שאינטראקציה אינטנסיבית עם חבר אחד יכול לספק את צרכיו הרגשיים של הילד ולאמן אות היטב ביחסים בין-אישיים, לא טוב "לשמור את כל הביצים בסל אחד", ובמקרים של מעבר דירה או סתם "ברוגז" – הילד שהתרגל לחבר אחד עלול למצוא את עצמו לבד.

בכל הקשור לחבריהם של מחוננים, יש לתת את הדעת לשלושה גורמים חשובים המשנים את התמונה יחסית לזו שאנו רגילים לראות אצל ילדים שאינם מחוננים.
א. חלק גדול-יחסית של הילדים המחוננים הם אינטרוברטיים. אינטרוברטיות היא תכונת אופי מולדת, וככזו יש להתייחס אליה, ולא לנסות לשנות אותה. אי-לכך, מספר החברים שהילד האינטרוברטי זקוק לו יהיה קטן בממוצע מזה של הילד האקסטרוברטי.
ב. ילדים מחוננים נוטים להתחבר לילדים גדולים מהם. יתר על כן: ככל שדרגת המחוננות של הילד גבוהה יותר, כן תגדל נטייתו להתחבר עם ילדים שהפרש הגילאעורים בינו ובינם גדול יותר, וכמו כן – רצונו לבלות בחברת מבוגרים יהיה יותר ויותר ברור. עלינו לקחת זאת בחשבון כאשר אנחנו לא מבינים למה ילדנו המחונן לא רוצה לשחק עם ילדים אחרים בגילו – ילדים שייתכן שמבחינת גילם הכרונולוגי הם 3 ואולי 4 שנים צעירים ממנו. ישנם מחקרים רבים המראים שקיימת נטייה חזקה בקרב מחוננים להתחבר על פי תחומי עניין משותפים וגיל קוגניטיבי, ולא על פי הגיל הכרונולוגי. בבקשה – כבדו את רצונותיו של הילד!
ג. בנים מחוננים, ובממוצע אף יותר מכך – בנות מחוננות, זקוקים ל"זמן לבד". זמן זה הוא הזמן הפרטי שלהם, אותו הם נוטים להקדיש לחשיבה או חלימה, עיסוק בנושא שמעיין אותם, קריאה, צפייה בטבע – או כל דבר אחר. הנסיון לנשל אותם מזמן זה, שהוא כאוויר לנשימה בעבורם, מתוך מחשבה ש"עדיף שהילד יהיה עם חברים", עלול לגרום לתוצאות שליליות.

מה בכל זאת עושים?


הפתרון ל"מה עושים" אינו יכול להינתן, כמובן, כמרשם של רופאים – כל ילד הוא עולם ומלואו, ומה שמתאים לילד מסוים לא יתאים לאחר. להלן מוצעות שלוש הצעות שאותן מצאתי כישימות ביותר עבור הורים שהגיעו אלי לייעוץ, והן התגלו כ"להיטים" מבחינת שיפור המצב החברתי של הילד.

<@ --- IMG_2 --- @>
כמעט בכל כיתה רגילה, בה לומדים כמעט כל הילדים המחוננים כמעט כל השבוע בארץ, יש סיכוי שילדכם המחונן ימצא – ולו ילד אחד – שגם הוא אינטליגנטי מאוד וחולק עם ילדכם תחומי עניין משותפים. ילד זה, קרוב לוודאי, יתחבר עם ילדכם בלי כל מאמץ מצדכם.

עודדו את ילדכם להשתתף בחוגים שבהם נמצאים ילדים שאולי יתאימו להם מבחינה קוגניטיבית. חוג שחמט, לדוגמה, עשוי להיות אופציה טובה – אם ילדכם מעוניין להמשיך ולעסוק בכך לאחר שהצגתם בפניו את האופציה הזאת אם בחוג ואם במועדון השייך לקבוצת ספורט. יתרונו של חוג השחמט הוא גם בכך, שאם הילד יהיה ממש טוב, במהרה הוא יהיה שחקן ליגה, ואז לגילו לא תהיה כל משמעות אלא רק לרמתו. הוא יתנסה באינטראקציות חברתיות רבות הן עם חברים בצוותו , הן עם היריבים למשחק והן עם שחקנים מקבוצות אחרות.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
הכל בגלל אמא? המיתוס על טיפול פסיכולוגי
האם לשלוח את הילד לכיתת מחוננים?
על הורים שלא רוצים שילדיהם יהיו מחוננים
חינוך: מתי אסור לגבות את ה"מערכת"?
אמא'לה! איך לעזור לילד להתמודד עם פחד?

אם כלו כל הקיצין, והילד לא מוצא בכיתתו אף חבר, ולדעתכם הוא גם בוגר מבחינה רגשית, יש להגיע לייעוץ כדי להחליט אם קפיצת כיתה מתאימה לו. הן מנסיוני והן מהמחקרים שנעשו בחו"ל התברר, שפעמים רבות הקפצת כיתה שיפרה באופן משמעותי את מצבו החברתי – ולפיכך גם את זה הרגשי של הילד. כאשר ילד לא מרגיש יוצא דופן, אלא מרגיש שרמתו דומה לזו של ילדי הכיתה (בל נשכח – גם לאחר שהילד המחונן יקפוץ כיתה הוא יהיה, קרוב לוודאי תלמיד מצטיין ופעמים רבות יהיה אפילו התלמיד הטוב בכיתה החדשה) – הסיכוי שימצא חברים בה גדול לאין שיעור מאשר בכיתה שבה הוא מרגיש שאין לו שפה משותפת אף לא עם ילד אחד.

ניתן ליצור קשר עם ד"ר חנה דויד בטלפון: 03-9674748.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

כיצד טראומות נפשיות של הסבים משפיעות עלינו?
מאת מערכת BeOK
| 24/04/2017 |
צפיות: 62
צבע העיניים ונטייה למחלות אינם הדברים היחידים שעוברים בתורשה, חוקרים מצאו כי גם טראומות נפשיות משפיעות על המטען הגנטי ועוברות לדורות הבאים
קרא עוד
פסיכוזה: תסמינים, גורמי סיכון ודרכי טיפול
מאת מערכת BeOK
| 18/04/2017 |
צפיות: 150
פסיכוזה היא תסמין של הפרעה נפשית קשה אשר גורמת לאבדן קשר עם המציאות. ההפרעה יכולה להתעורר בעקבות סיבות שונות, כמו שימוש בסמים, מחלה נוירולוגיות או מחלת נפש
קרא עוד
כיצד לטפל בדיכאון בעזרת ויטמינים, תוספי מזון וצמחי מרפא?
מאת מערכת BeOK
| 02/04/2017 |
צפיות: 298
דיכאון היא תופעה רחבת היקף שהסובלים ממנה חשים עצבות, בדידות וחרדה. ויטמינים ותוספי מזון טבעיים יכולים לסייע במניעה ובטיפול בתופעה
קרא עוד
הפרעות אכילה: סיבות, תסמינים וגורמי סיכון
מאת מערכת BeOK
| 28/03/2017 |
צפיות: 176
הפרעות אכילה הן דבר נפוץ בעולם המערבי והן באות לידי ביטוי בעיסוק אובססיבי באוכל ובדימוי הגוף. ההפרעות יכולות להתפתח בגלל סיבות שונות ויש אנשים שיש להם סיכוי גבוה יותר לפתח אותן
קרא עוד
ODD: תסמינים ודרכי טיפול בהפרעה מתנגדת מרדנית אצל ילדים ובני נוער
מאת מערכת BeOK
| 19/03/2017 |
צפיות: 234
הפרעת התנגדות היא הפרעה התנהגותית בקרב ילדים ובני נוער. התסמינים שלה הם עצבנות, אי־ציות להוראות והאשמת האחר
קרא עוד
אילו הרגלים מחמירים חרדה?
מאת מערכת BeOK
| 15/03/2017 |
צפיות: 427
חרדה היא מצב נפשי המאופיין בלחץ, במתח ובמחשבות טורדניות. כדי להפחית את החרדה יש לשנות דפוסים חוזרים
קרא עוד
מה הקשר בין דיכאון להפרעות קשב וריכוז?
מאת מערכת BeOK
| 13/03/2017 |
צפיות: 386
אנשים רבים אשר סובלים מהפרעות קשב וריכוז סובלים גם מדיכאון. לשני המצבים יש תסמינים חופפים כמו עייפות, שעמום וחוסר תיאבון
קרא עוד
מהן תופעות לוואי של תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז?
מאת מערכת BeOK
| 15/02/2017 |
צפיות: 529
ריטלין, קונצרטה ותרופות אחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז יכולות לסייע לילדים בדרכים רבות, אך מינון לא נכון יכול לגרום לבעיות אכילה, לכאבי ראש ולטיקים לא רצוניים
קרא עוד
איך להפוך את שגרת היום לפחות מלחיצה?
מאת מערכת BeOK
| 07/02/2017 |
צפיות: 419
החיים רוויים במצבים מלחיצים, אם בעבודה, בבית או בכבישים. ישנן שיטות יעילות להורדת המתח אשר משתלבות בשגרה היומיומית
קרא עוד
הפרעת דחק פוסט טראומטית: ממה היא נגרמת ואיך מטפלים בה?
מאת מערכת BeOK
| 25/01/2017 |
צפיות: 386
הפרעת דחק פוסט טראומטית נגרמת עקב חוויה קשה. ההפרעה אינה עוברת מעצמה והאנשים הסובלים ממנה צריכים לקבל טיפול נכון ותמיכה מהסביבה
קרא עוד